אנרכו-קפיטליזם היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית מתוך המסורת הליברטריאנית. היא שואפת לחברה קפיטליסטית חופשית בלי ממשלה שמחזיקה במונופול על הכוח. התפיסה טוענת שמוסדות פרטיים וקהילתיים, המבוססים על זכות הקניין, יכולים לספק שירותים כמו בוררות לסכסוכים, שיטור וביטחון.
על פי התיאוריה, ביזור הכוח ייצור חברה שקטה ועשירה יותר עם קוד מוסרי ליברלי. הממשלה נתפסת כלא מוסרית ולא יעילה: מיסוי נחשב לגניבת רכוש, ולעיתים טוענים שהיא כלואה או מחוקקת חוקים לטובת אינטרסים מיוחדים.
אנרכו-קפיטליסטים מדגישים שלושה רעיונות מרכזיים: ריבונות היחיד, זכות הקניין ועמידה בעקרון האי-תוקפנות. עקרון האי-תוקפנות (אין ליזום אלימות או כפייה נגד אדם או רכושו) הוא הבסיס למחשבה.
מארי רות'בארד ודמויות אחרות קישרו את האנרכו-קפיטליזם לעיקרון זה. הם רואים כל ייזום כוח כנגד אדם או רכושו כתוקפנות בלתי־מוסרית. ההבדל בין אנרכו-קפיטליסטים לליברטריאנים אחרים הוא המידתיות: אנרכו-קפיטליסטים דוחים כל התערבות ממשלתית, בעוד מינארכיסטים מקבלים מדינה מצומצמת.
הרעיון של זכות ההיאחזות (תביעת בעלות באמצעות שימוש במשאב) מסביר כיצד רכוש נרכש. אנרכו-קפיטליסטים תומכים בבעלות פרטית על תוצרי עבודה ובמסחר חופשי. הם רואים העברה כפויה של בעלות כבלתי־מוסרית.
רות'בארד וחשובים אחרים מדגישים שאם יש ראיות להורות על בעלות בלתי־צודקת בעבר, יש לשקול פיצויים. במקרים בהם המדינה מחזיקה אדמות, הם קוראים להחזרתן לבעלות פרטית שנגזלה.
בחברה המבוססת על חוזים, כל היחסים משפטיים יתבססו על הסכמות מרצון. פירוש הדבר שהחלפות של סחורות ושירותים ייעשו בהסכמה מלאה, ושהחוזים יכתיבו את הכללים בין אנשים.
יש ויכוח פנימי כיצד ייראה החוק בשוק חופשי. יש מי שמתנגד לכל חוק מדינתי, ויש מי (כמו רות'בארד) שתומך בקודקס ליברטריאני מרכזי שמגביל כפייה והונאה. אחרים, כמו דיוויד פרידמן, סבורים שמערכות חוק יתפתחו בשוק כתוצרת תחרותית.
אנרכו-קפיטליסטים מקבלים שימוש בכוח למטרות הגנה בלבד. יש חילוקי דעות לגבי מידת הענישה המותרת, ובהם שאלות על בתי־סוהר, עבודת חובה או הגלייה.
מקורות ההשפעה כוללים את הליברליזם הקלאסי של ג'ון לוק ואת הרעיונות של פרדריק בסטייה. גוסטבו (גוסטב) דה-מולינארי הדגיש רעיונות דומים, ומארי רות'בארד הפיץ את הגרסה המודרנית החל משנות ה-50 של המאה ה-20. הנס-הרמן הופה ופרשנים אחרים תרמו גם הם לתפיסות לגבי קניין וחברה חוזית.
אנרכו-קפיטליזם אומר שרצוי עולם בלי ממשלה חזקה. במקום זאת אנשים פרטיים ועסקים נותנים שירותים.
שלוש מחשבות חשובות: חירות הפרט, בעלות על רכוש, ועקרון האי-תוקפנות. עיקרון האי-תוקפנות אומר: אסור להתחיל להפעיל כוח על אנשים או על רכושם.
המשמעות היא שאם מישהו לא פוגע בך, אסור לפגוע בו. יש דעות שונות כמה רחוק לקחת את הרעיון הזה.
רעיון ההיאחזות אומר: מי שמשתמש במשאב יכול לתבוע בעלות עליו. אנרכו-קפיטליסטים תומכים בבעלות על מה שאדם ייצר.
בחברה כזו אנשים עושים הסכמים (חוזים) מרצון. כל דבר נעשה רק אם שני הצדדים מסכימים.
אנרכו-קפיטליסטים רוצים משטרת ביטחון ובתי-משפט רק אם הם נובעים מהסכמה ותרומות מרצון. כוח מותר להגן, לא לתקוף.
הצעות אלה הושפעו מהרעיונות של כתבים מלפני שנים רבות, למשל פרדריק בסטייה. מארי רות'בארד פרסם רבות על כך במאה ה-20.
תגובות גולשים