אנתרופולוגיה (Anthropology) היא מדע שחוקר את תרבות האדם באופן הוליסטי, כלומר בוחן את כל היבטיו יחד: החומריים, הביולוגיים, הלשוניים והסמליים.
התחום מתחלק לענפים עיקריים: אנתרופולוגיה חברתית-תרבותית (חוקרת קהילות, טקסים וזהויות), אנתרופולוגיה פיזית/ביולוגית (חוקרת את הגוף והתפתחות האדם), ואנתרופולוגיה פילוסופית (שוררת בשאלה מה מייחד את האדם). בארצות הברית, לעיתים כוללים גם בלשנות וארכאולוגיה תחת המונח.
האנתרופולוגיה הפילוסופית שואלת: אם לאדם ולבעלי חיים יש מוצא משותף, מה בכל זאת מייחד את האדם? שלוש דמויות מרכזיות בענף זה הן מקס שלר, הלמוט פלסנר וארנולד גלהן. חלקם קשורים לפנומנולוגיה, ענף פילוסופי החוקרת חוויה ותפיסה של האדם.
שלר טען שהאדם הוא אורגניזם מתפתח שיכול לרצות דברים ולעכב מימוש מיידי שלהם. פלסנר הדגיש את יכולת ההתאמה של האדם לסביבות שונות. גלהן ראה את האדם כיצור פגום שממלא את החסר בעזרת תרבות, טכנולוגיות ופרקטיקות.
ענף זה צמח בסוף המאה ה-19. מטרתו להבין את המגוון התרבותי והחברתי של קהילות אנושיות. מתודולוגיה מרכזית היא אתנוגרפיה, מחקר שדה שבו החוקר משתלב בחיי הקהילה (תצפית משתתפת) כדי להבין אותה מקרוב.
קיימות שתי דרכים להשוות תרבויות: אתנוגרפיה (מחקר מעמיק על תרבות יחידה) ואתנולוגיה (השוואת מחקרים אתנוגרפיים כדי למצוא דמיון והבדלים). קלוד לוי-שטראוס הוא דמות מייצגת בגישה האתנולוגית.
אנתרופולוגיה נטועה בשורשי הנאורות ובתגובות אליה. בתחילה ההבחנה הייתה בין חקר חברות 'לא-מודרניות' על ידי אנתרופולוגים לבין חקר החברות המודרניות על ידי סוציולוגים. עם תנועות דה-קולוניזציה ושינויים תאורטיים רבים, הגבולות טשטשו.
התפתחות החשיבה כללה תקופות שונות: מסקירות אבולוציוניות וסיווגים גזעיים, דרך תפיסת תרבות כייחודית ובעלת מסלולה משלה (פרנץ בועז), ועד לכניסת סטרוקטורליזם (קלוד לוי-שטראוס) ורעיונות פוסטמודרניים שהעמידו את הייצוג האנתרופולוגי לבחינה.
בועז הדגיש יחסיות תרבותית, הרעיון שהתנהגות תלויה בחינוך ובתרבות, לא בגזע ביולוגי. רעיונותיו סייעו למאבק נגד גזענות.
אנתרופולוגים חוקרים שפה, תקשורת, סמלים, טקסים, מוסדות דת ופוליטיקה, אומנות וזהות. הם בוחנים כיצד תרבויות נוצרות ומשתנות, ואיך תרבות משפיעה על תפיסת העצמי.
שיטה מרכזית היא תצפית משתתפת, שהחוקר גר וחי עם האנשים שהוא חוקר. יש גם ניתוח אתנולוגי שמשווה בין מחקרים שונים.
בארצות הברית, אנתרופולוגיה כללה ענפים כמו אנתרופולוגיה פיזית, תרבותית ובלשנות. פרנץ בועז ביסס מסורת ביקורתית נגד תיאוריות גזען.
בבריטניה, מלינובסקי ואלפרד רדקליף-בראון פיתחו מודלים פונקציונליסטיים שדאגו להבין איך מוסדות חברתיים משרתים צרכים.
בצרפת, קלוד לוי-שטראוס קידם סטרוקטורליזם שהתמקד במבנים מעמיקים של חשיבה ושפה.
המסורות השונות התקרבו לשפה אחת של אנתרופולוגיה חברתית-תרבותית. דמויות מרכזיות נוספות הן קליפורד גירץ, שמדגיש פירוש תרבות כטקסט, ומרשל סהלינס, שמחבר בין מבנים תרבותיים לבין התנהגויות כלכליות.
לאחר משבר הייצוג, האנתרופולוגים החלו לבדוק גם את תפקידם ואת ההשפעה שלהם על האנשים שהם חוקרים. בתחומים חדשים נכללים חקר המדינה, אתיקה, גלובליזציה, רפואה וביוטכנולוגיה.
אנתרופולוגיה יישומית מיישמת ידע אנתרופולוגי לפתירת בעיות מעשיות, כמו בריאות ציבור ותכנון עירוני.
תחום זה גם מעורב בפוליטיקה. בעבר אנתרופולוגים לפעמים פעלו יחד עם כוחות קולוניאליים. כיום קיימת ביקורת על ניצול תרבויות ילידיות ועל בעלות על משאבים תרבותיים וביולוגיים. במחקרים רבים יש דגש על הקשבה ובהובלת קולות של קבוצות שוליות.
אנתרופולוגיה חוקרת את האדם בכל היבטיו. היא משתמשת במחקר שדה מעמיק ובהשוואה בין תרבויות. מעבר לידע אינטלקטואלי, התחום עסק והמשך לעסוק בשאלות של כוח, זהות וצדק חברתית.
אנתרופולוגיה היא חקר אנשים ותרבויות. היא בודקת איך אנשים חיים, מדברים וחוגגים.
שאלה חשובה כאן היא: מה עושה אותנו בני אדם מיוחדים? חוקרים כמו שלר וגלן חשבו על זה.
הענף הזה לומד טקסים, מסורות וזהות של קבוצות. אנתרופולוגים הולכים למקומות ומתגוררים שם. זה נקרא אתנוגרפיה. אתנוגרפיה פירושה תצפית משתתפת, כלומר לחיות עם האנשים וללמוד מהם.
פרנץ בועז היה אנתרופולוג חשוב. הוא הראה שגזע לא קובע התנהגות. הוא נלחם ברעיונות גזעניים.
באנגליה ובריטניה היו חוקרים אחרים שהדגישו איך מוסדות בחברה עובדים. בצרפת קלוד לוי-שטראוס חקר רעיונות ודרך החשיבה של אנשים.
אנתרופולוגים בוחנים שפה, אומנות, דת, חוקים ויחסים משפחתיים. הם מנסים להבין למה אנשים עושים את מה שהם עושים.
אנתרופולוגים יכולים לעזור בתכנוני ערים ובריאות. לפעמים יש בעיות כשחוקרים לא מקשיבים לקהילות. היום רבים שואפים לעבוד ביחד עם האנשים המקומיים.
לסיכום: אנתרופולוגיה עוזרת לנו להבין איך חיים אנשים שונים בעולם. היא לומדת מה משותף ומה שונה בינינו.
תגובות גולשים