אנתרופולוגיה כלכלית

אנתרופולוגיה כלכלית חוקרת מוסדות והתנהגויות כלכליות על ידי כלי אנתרופולוגיה וכלכלה. היא נולדה בעיקר בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. העיקרון הבסיסי אומר: כשבוחנים התנהגות כלכלית, צריך לשקלל גם את ההקשר התרבותי והחברתי. כלומר, החלטות כלכליות אינן רק תוצאה של "רציונליות כלכלית" (בחירה לוגית למקסום תועלת) אלא גם תלויות בדת, פוליטיקה ונורמות חברתיות.

המודל הפורמליסטי קרוב לכלכלה הנאו-קלאסית. לפי הגישה, אנשים מבצעים בחירות רציונליות (בחירות לוגיות) שמטרתן למקסם רווח או תועלת תחת מחסור במשאבים. הערך שהאדם מנסה למקסם יכול להיות כסף, פנאי, יוקרה או סולידריות. חוקרים כמו ריימונד פירת' והארולד שניידר טענו שאפשר ליישם עקרונות אלה על כל חברה, אם מתאימים אותם לתנאים המקומיים. תפקיד האנתרופולוג כאן הוא לנתח מה התרבות מחשיבה כ"יקר" ולגלות איך זה משפיע על החלטות.

המודל שהציג קרל פולני מדבר על שתי משמעויות לכלכלה. המשמעות הראשונה דומה לפורמליזם: בחירות רציונליות תחת מחסור. המשמעות השנייה רואה כלכלה כדרך שבה אנשים מתפרנסים בתוך המסגרת החברתית והסביבתית שלהם. בחברות לא קפיטליסטיות, החלטות כלכליות נשענות על קשרים חברתיים, ערכים ונורמות, ולא על מיקסום רווחים בלבד. דוגמה ידועה של ברוניסלב מלינובסקי היא מבצע החלפת הבטטות בשבט הטרובריאנדים: גברים מגדלים בטטות ושולחים אותן לאחיות או לבנות נשואות, לא כדי למלא מחסור מידי, אלא כדי להראות השפעה וליצור חובות הדדיים. במקרה כזה, המערכת הכלכלית משולבת בסמלים חברתיים וביחסים ארוכי טווח.

פולני טוען שגם מוסדות לא-כלכליים, כמו דת וממשלה, מעצבים כלכלה. לכן ניתוח כלכלי שמתעלם מההקשר הסוציו-תרבותי הוא חסר.

הגישה התרבותית מדגישה שהכלכלה עצמה קשורה באופן עמוק לתרבות. מטאפורות וסמלים מתרבות מסוימת מעצבים את הדרך שבה בני אותה תרבות חושבים על ערך, כסף ושוק. תאוריות כלכליות נבנות סביב מטאפורות תרבותיות, ולכן יש להתייחס תמיד לפן התרבותי כשהמנתחים את המערכות הכלכליות.

אנתרופולוגיה כלכלית בוחנת איך אנשים מארגנים עבודה, מסחר וחיים כלכליים בתוך התרבות שלהם. היא מראה שכלכלת אנשים קשורה גם לחוקים חברתיים, דת ונורמות.

בגישה הזאת אומרים שאנשים מנסים לקבל את התוצאה הטובה ביותר. רציונליות זה לבחור בצורה חכמה כדי לקבל את המקסימום מהמשאבים. זה אומר שאנשים מחשבים עלויות ותועלות לפני שהם בוחרים.

קרל פולני אמר שהכלכלה היא גם איך אנשים מתפרנסים בתוך החברה. בחברות מסוימות, ההחלטות הכלכליות מושפעות מקשרים משפחתיים וערכים. דוגמה: בשבט אחד גברים שולחים בטטות לאחיות ולבנות כדי להראות עזרה וליצור חובות. לא תמיד העניינים האלה קשורים בכסף.

גישה זו אומרת שתפיסות ותרבות משפיעות על כלכלה. המילים והסמלים שבתרבות עוזרים לאנשים להבין מה חשוב ומה לא חשוב בכלכלה.