ב-30 בדצמבר 1970 התרחש באיזור נאות הכיכר אסון טבע כבד. גושי סלע ניתקו מצוק ופגעו בצריף ששימש כחדר אוכל בבסיס צבאי. באסון נהרגו 20 בני אדם, 19 חיילים ואזרח אחד, ו-10 חיילים נפצעו, שלושה מהם קשה.
הקריסה החלה בשעה 12:15 בצהריים, כאשר חלק מצוק בגובה כ-12 מטר קרס ופגע במבנה המטבח. לאחר מכן התמוטט כל הצוק שנבנה מסלע מסוג חוואר הלשון (חומר סלעי רך שנוטה להתפורר). הסלעים נפלו על חדר האוכל בזמן שהחיילים אכלו ארוחת צהריים.
חיילים מחוץ לחדר האוכל הזעיקו עזרה. תוך פחות משעה נחת במקום מסוק של חיל האוויר עם צוות רפואי. כבדות המלאכה דרשה ציוד מכני כבד. ראשית הגיעו כלים ממפעלי ים המלח שסמוכים, ובהמשך הגיע ציוד של חיל ההנדסה. העבודות נמשכו גם בלילה, בעזרת זרקורים ולפידים, ובסיומן הוצאו הפצועים וההרוגים שהיו קבורים מתחת לכ-1,500 טונות של סלעים ועפר.
מנגנוני המדינה נענו במהירות. למקום הגיעו שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל חיים בר-לב, מפקד פיקוד הדרום אלוף אריאל שרון והרב הצבאי הראשי שלמה גורן. מפקד הפיקוד מינה ועדת חקירה לבירור נסיבות האסון.
ועדת החקירה שכללה גאולוגים ומהנדסים קבעה שהגשמים הימים שלפני האירוע ערערו את יציבות המצוק והובילו לקריסה. דווח שגם כעשר שנים קודם לכן קרס סלע באזור וגרם להריסת צריף בנוער בסדום, ותושבים דרשו לפנות מבנים בסמוך למצוקים מסוכנים. התקשורת טענה שצה"ל היה חייב להעריך את הסכנה ולפנות מבנים מוקדם יותר.
הבסיס נשאר במקום עד 1997. באתר האסון הוקמה אנדרטה לזכר ההרוגים. תושבי נאות הכיכר ועין תמר מקיימים שם טקס זיכרון שנתי. בראשית שנות ה-70 הוקם מושב נאות הכיכר במקום החדש, ליד מוצא נחל הערבה. האסון בנאות הכיכר היה אסון רב-נפגעים שני באותה שנה בפיקוד הדרום, אחרי אסון משאית התחמושת באילת ב-24 בינואר 1970.
ב-30 בדצמבר 1970 קרה אסון בנאות הכיכר. סלע גדול נפל על חדר אוכל בבסיס צבאי. 20 אנשים מתו. 10 נפצעו.
הצוק קרס בצהריים בזמן שאנשים אכלו. הסלעים היו מחוואר הלשון. חוואר הלשון הוא סלע שיכול להתפורר בקלות.
מסוק של הצבא הגיע מהר. אנשים השתמשו במכונות כבדות כדי לפנות את הסלעים. העבודות נמשכו גם בלילה. הוציאו אנשים מתחת ל-1,500 טונות של סלעים ועפר.
ביקרו במקום שר הביטחון ומפקדי הצבא. מינו צוות לחקור את מה שקרה.
החקירה קבעה שהגשמים הוסיפו לחולשת המצוק. לפני כן כבר קרס סלע באזור. אחר כך פונו הבתים המסוכנים באזור.
הבסיס עמד שם עד 1997. במקום הוקמה אנדרטה לזכר ההרוגים. מדי שנה מתקיים טקס זיכרון על ידי התושבים.
תגובות גולשים