נאות הכיכר הוא מושב (כפר חקלאי) בצפון הערבה, מדרום לים המלח, בתחומי מועצה אזורית תמר. היישוב קרוי על שם כיכר סדום והוא סמוך לנביעת נחל הערבה ולגבול ירדן. בסוף 2015 התגוררו בו כ-411 תושבים וכ-500 עובדים זרים (אנשים שעובדים מישראל אך אינם תושבים קבועים). המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
המושב נוסד בשנת 1959 כחוות בוקרים, חוות גידול בקר, על ידי צעירים ממקומות שונים בישראל. הם חיו במקום למרות אזהרות על בעיות בריאות ומים מלוחים. ב-1961 הותקן מתקין קטן להתפלת מים, ובשנות ה־60 הוספו קידוחים מקומיים לשתייה ולהשקייה. יהדות אוסטרליה תרמה בבניית "המבצר", מבנה מרובע שהכיל דירות ומבני ציבור. המבנה שימש כבית ספר, ננטש ובהמשך שופץ ב־2017 והפך למרכז חינוכי בשיתוף האיחוד החקלאי.
בשנות ה־60 הוקמה גם חברת טיולי מדבר, אחת הראשונות באזור ים המלח והערבה. תחילה ניסו להמשיך את חיי הבוקרים, אך העדרים הוחלפו בבריכות דגים ומיזמים תיירותיים כגון חדרי־ארוח וצימרים.
לאחר מלחמת ששת הימים היישוב היה חשוף לפעולות חבלניות ממצד ירדן. בסוף שנות ה־60 הוקם בסיס צבאי סמוך; בדצמבר 1970 אירע אסון בו קרס סלע על חדר אוכל בבסיס, ואנדרטה הוצבה במקום. הגרעין החדש של נאות הכיכר עלה לקרקע ביוני 1970 במקום הנוכחי, כחלק מהאיחוד החקלאי, ניסיון ליישוב משותף רב-תכליתי. בעיות של שיטפונות ופיצולים פנימיים וסיוע קהילתי אופיינו בעשורים הבאים. בשנות ה־80 המושב שקוע בחובות ועבר פירוק של מבנים משותפים ושיקום כלכלי. בשנות ה־2000 חודשה התשתית, שופצו מבני הציבור, ונכנסו משפחות חדשות. היום הפרנסה מתבססת על חקלאות, תיירות ועבודות חופשיות, והיישוב קולט משפחות בקליטה חקלאית וקהילתית.
ליד הדרך לעין תמר יש מעיין מים מליחים בשם פלוטית. סביבו עצי דקל ושיחי קנה. התושבים קראו לו על שם פלוטית, דמות מדרשית שמזוהה עם בתו של לוט. המעיין נקרא גם "מעיין האהבה" ו"המעיין הנסתר". בסביבה יש נביעות נוספות ותוכניות לשיקום מלחת סדום ופתיחת דרכי גישה אליהן.
המושב ויישוב השכן עין תמר מקדמים תיירות באזור כיכר סדום, צפון הערבה ודרום ים המלח. יש במושב כ-50 צימרים, שני חאנים גדולים, מסעדה ושפע טיולי מדבר אל חווארי כיכר סדום, מעיינות נסתרים, מלחת סדום, ים המלח ומדבר יהודה והערבה. בחקלאות גדלים בעיקר מטעי תמרים, פלפל, עגבניות, מלון ואבטיח, וכן גידולי נישה כמו סליקורניה ותרד.
נאות הכיכר הוא מושב (כפר חקלאי) בצפון הערבה, ליד ים המלח וגבול ירדן. בסוף 2015 גרו שם כ-411 אנשים.
המקום התחיל ב-1959 כחוות לגידול בקר. התושבים חפרו בארות והקימו מערכת להתפלת מים. יהודים מאוסטרליה מימנו בניין מיוחד שנקרא "המבצר". המבנה שימש כבית ספר, ורק ב-2017 שופץ והפך למרכז חינוכי.
בשנות השישים והבאים התפתחו תיירות וכמה משפחות חדשות התיישבו במקום. היה גם בסיס צבאי ליד היישוב. אחרי קשיים כלכליים בתחילת דרכו, המושב חזר והוקם מחדש בשנים האחרונות.
ליד הכביש יש מעיין מים מליחים. התושבים קראו לו פלוטית. סביב המעיין עץ דקל ושיחים. המעיין נקרא גם "מעיין האהבה".
בנאות הכיכר יש צימרים, חאנים ומסעדה. יש טיולי מדבר ומעיינות נסתרים. בחקלאות מגדלים בעיקר תמרים וירקות.
תגובות גולשים