אפר"ן (אסון פתע רב-נפגעים) הוא אירוע שבו מספר גדול של נפגעים או הפגיעה ביכולת הקהילה לתפקד מגיעה להיקף לאומי.
אחד מהגורמים המרכזיים לאפר"ן הוא אי־מוכנות אנושית. אירועים טבעיים כמו רעידות אדמה, צונאמי, פעילויות וולקניות, סופות, שריפות, קריסות קרקע ומגיפות עלולים להפוך לאפר"ן אם החברה ותשתיותיה אינן מוכנות.
ממשלות בישראל יזמו ועדות ותוכניות להיערכות, לרבות הקמת ועדת היגוי לטיפול ברעידות אדמה. יש דגשים על חינוך הציבור, הכשרת אנשי מקצוע, חקיקה וגביית תקנים, פיזור אוכלוסין ושדרוג תשתיות.
לפי תרחיש ייחוס לשעת חירום, רעידת אדמה בעוצמה של 7.5 בריכטר עם מוקד בבית שאן עלולה לגרום לאלפי הרוגים ולפצועים רבים. לפי התרחיש יהיו גם מאות אלפי מפונים וכן אלפי מבנים הרוסים ונזק כבד למבנים אחרים.
מחקר גאולוגי הראה עדויות לארבעה צונאמי שפגעו בעבר בחופי קיסריה. הצונאמי האחרון בחופי ישראל אירע ב־1956 בעקבות רעידת אדמה בים של יוון. גובה הגל אז היה כחצי מטר ולא גרם לנזק גדול.
תרחיש תיאורטי במפרץ חיפה מסביר כיצד גל ים יכול לשטוף מתקני תעשייה ולהביא לשחרור חומרים מסוכנים. הבעיה מקשה כשהמידע על כמות וסוג החומרים מאוחסן אינו מלא.
(כותרות אלה מציינות סיכונים נוספים שיכולים להביא לאפר"ן.)
פעולות מניעה כוללות שיקום מבנים, חיזוק ותיקון תשתיות, פינוי פסולת, ושיקום מקורות הכנסה. תוכנית תמ"א 38 מעודדת חיזוק מבנים על ידי מתן זכויות בנייה לקבלנים, אך התמריץ עובד בחלקים מסוימים של המדינה בלבד.
ישראל נחשבת מתקדמת בפיתוח מערכות התרעה רעידות אדמה. המערכת מנצלת את ההבדל בזמן בין גל־P (גל מהיר שאינו הורס) לגל־S (הגל ההרסני) כדי להוציא התרעה קצרה של עשרות שניות, ולהגביר את הסיכוי להישרדות אם אנשים מתרגלים להימלטות נכונה או כניסה למרחב מוגן. מאז 2010 מותקנות מערכות כאלה בכל מוסד חינוכי חדש.
לפי התרחיש הלאומי, האוכלוסייה ועליה הרשויות המקומיות יצטרכו לדאוג לעצמן למשך מספר ימים עד שיגיע סיוע לאומי ובינלאומי.
הביקורת המרכזית טוענת שממשלות מחשבות את ההסתברות לאפר"ן מול עלות ההיערכות. מומחי אפר"ן מדגישים שהוודאות שאפר"ן יתרחש מחייבת השקעה משמעותית כיוון שהעלות של אי־היערכות לשיקום המדינה תהיה גבוהה בהרבה. הם מצביעים גם על המחיר האנושי הדורי שיפגע באוכלוסייה.
אפר"ן הוא אסון גדול שבו הרבה אנשים נפגעים.
אפר"ן יכול להיגרם מאירועים טבעיים כמו רעידת אדמה או צונאמי.
אם המדינה או הבתים אינם מוכנים, אירועים אלה הופכים לרע יותר.
בישראל הקימו ועדות ומתכננים מה לעשות במקרה חירום.
לומדים את הציבור ומחזקים מבנים ותשתיות.
יש תרחיש שמדבר על רעידת אדמה חזקה באזור בית שאן.
בתרחיש זה יהיו אלפי הרוגים, פצועים ומאות אלפי מפונים.
מחקרים מצאו צונאמי שפגעו בעבר בחוף קיסריה.
הצונאמי האחרון בשפך ישראל קרה ב־1956. הגל היה קטן ולא גרם נזק.
גלים עלולים לשטוף אזורי תעשייה ולגרום לשחרור חומרים מסוכנים.
אין תמיד מידע מלא על כמות החומרים שם.
מחזקים בתים ותשתיות. בתוכנית תמ"א 38 מחזקים בניינים ומוסיפים דירות.
יש מערכות התרעה לרעידות אדמה. הן מזהות גל מהיר ראשון ולא הורס.
המערכת נותנת כמה שניות או עשרות שניות להתכונן לפני הגל המסוכן.
אם יקרה אפר"ן, אנשים יצטרכו לדאוג לעצמם כמה ימים עד שיגיע עזרה.
יש מי שטוענים שממשלות מפתחות פתרונות לפי עלות.
מומחים אומרים שצריך להיערך כי המחיר של אי־היערכות יהיה גבוה מאוד.