אסטאש דשאן (1346, 1406) היה משורר צרפתי מיוחד בימי הביניים. נולד בוורטי שבשמפאן. פעם קיבל שיעורים בחריזה מגיום דה מאשו, והמשיך ללמוד משפטים באוניברסיטת אורליאן. "שליח דיפלומטי" שלו פירושו שעבד כנציג המלך והסתובב ברחבי אירופה מטעם שארל החמישי.
אחוזתו של דשאן נשדדה על ידי האנגלים, ולכן ברבות משיריו הוא תוקף אותם בקנאה וכעס. הוא כתב כ־1,175 בלדות, כלומר שירים שמספרים סיפור קצר, ולעתים ייחסו לו אפילו המצאת הז'אנר. רוב יצירותיו קצרות וסאטיריות; סאטירה היא ביקורת שמגיעה דרך הומור או לעג.
הוא תקף גם עשירים מדכאים ופקידים מושחתים. שנינותו, אולי, גרמה לו לאבד את תפקידו כאחראי חוק בעיר סנליס. בשנת 1392 כתב מסה על החריזה בשם "L'Art de dictier".
היצירה הארוכה שלו, "Le Miroir de Mariage", נמשכת כ־13,000 שורות. זהו שיר סאטירי על נשים. היצירה השפיעה על המשורר האנגלי ג'פרי צ'וסר, שקיבל ממנה מוטיבים והשיב לדשאן בהלצה ובבלדה שבח.
אסטאש דשאן חי בין 1346 ל־1406. הוא היה משורר מצרפת. נולד בעיירה בשם ורטי.
למד חריזה אצל משורר חשוב. אחר כך למד משפטים באורליאן. הוא עבד כשליח של המלך, כלומר ייצג את המלך בטיולים ברחבי אירופה.
האנגלים שדדו את אחוזתו. לכן כתב שירים רבים שמקטרים על האנגלים. הוא כתב הרבה מאוד שירים, כ־1,175 בלדות. בלדות הן שירים עם סיפור.
רוב השירים שלו היו סאטירה. זה אומר שהם ביקרו אנשים בצורה מצחיקה ולעתים קצת חדה. הוא גם כתב מסה על איך לחרוז, בשם "L'Art de dictier", ב־1392.
השיר הארוך שלו נקרא "Le Miroir de Mariage". הוא גדול מאוד, בערך 13,000 שורות, ומדבר על נשים בדרך צוחקת. השיר הזה השפיע על הסופר האנגלי ג'פרי צ'וסר.
