הרשימה שלהלן מסודרת לפי סדר האלפבית העברי.
אג'תהאד
הכוונה לפרש דין דתי באופן עצמאי. מי שעושה זאת נקרא מוג'תהד.
אדב
מילה שפירושה נימוס, תרבות וידיעת ספרים. גם סוג של ספרות יפה.
אד'אן
הקריאה לתפילה שנשמעת ממגדל המסגד. המואזין קורא אותה.
אנשי הספר
יהודים ונוצרים. יש להם ספרי קודש, והם נחשבים לקבוצות מיוחדות תחת שלטון מוסלמי.
אומה
מילה שפירושה: הקהילה של כל המוסלמים בעולם.
איה
פסוק בקוראן. המילה משמעותה "נס" או "מופת".
איתוללה / מרג'ע
כינויים לכמרים חשובים בשיעה. מרג'ע הוא מקור לחיקוי.
אל-חמד ללה
אומר "השבח לאללה". מוסלמים אומרים זאת כדי להודות.
אללה אכבר
פירוש: "אללה גדול". אומרים זאת בתפילה ובזמנים חשובים.
אל-מולד א-נבוי
יום הולדתו של מוחמד. יש מי שחוגגים אותו ומי שמחשיבים אותו לחידוש.
אמיר אל-מומנין
תואר שפירושו "מנהל המאמינים". היה שייך לח'ליפים ומוחמד.
אנסאר
האנשים בעיר ית'רב שעזרו למוחמד אחרי שהיגר ממכה.
אסראא ואל-מעראג'
מסע שמסופר על עלייתו של מוחמד לשמים ביחד עם המלאך גבריאל.
בדעה
חידוש דתי חדש. יש חידושים טובים ויש רעים.
ביבה
טקס של שבועת אמונים למנהיג.
בסמלה
המילים "בשם אללה, הרחמן, הרחום". מתחילים בהן נאומים וכתבים.
ג'אהליה
התקופה לפני האסלאם, שבה רוב האנשים סגדו לאלים רבים.
ג'זיה
מס שהוטל בעבר על חלק מהלא-מוסלמים בממלכה.
דאר אל-אסלאם ודאר אל-כפרא
אזור שבו השלטון מוסלמי, ואזור שנמצא מחוץ לשלטון המוסלמי.
דג'אל
שמו של משיח שקר שיגיע בסוף הימים.
ד'ימי
אנשים מטוּהרים תחת שלטון מוסלמי. הם רשאים לשמור על דתם.
דעוה
הזמנה לאסלאם באמצעים לא אלימים. גם היום משתמשים בזה פוליטית.
דועא'
תפילה או בקשה לאללה.
היג'רה
המעבר של מוחמד ממכה לית'רב בשנת 622. מכאן נוהגים לספור שנים בלוח המוסלמי.
זיארה
ביקור באתרים קדושים שאינם הכעבה, למשל קברים ומסגדים חשובים.
חאג' ועומרה
חאג', עליה לרגל למכה, מצווה על כל מוסלמי בוגר. עומרה, עלייה לרגל קטנה.
חדית'
סיפורים על חיי מוחמד. הם חשובים לפסיקה הדתית.
ח'וטבה
דרשה שנאמרת לפני תפילת יום שישי.
ח'ליפה
המנהיגים שהחליפו את מוחמד בהנהגת הקהילה.
מינבר
הדוכן במסגד שממנו נאמרת הדרשה.
מולא
דתן שיעי שמכיר את הקוראן וחומרי ההלכה.
קיבלה
הכיוון שאליו פונים בתפילה, לעבר הכעבה במכה.
עבד
חלק משמות פרטיים שפירושו "עבד של אללה".
עיד
המילה לחג. החגים העיקריים הם עיד אל-פטר ועיד אל-אדחה.
עולמא
חכמי הדת שאחראים על פירוש החוק הדתי.
תווחיד ושירכ'
תווחיד הוא האמונה באל אחד. שירכ' הוא שיתוף אלים, שזה נחשב לחטא.
אג'תהאד
הכוונה לפרש דין דתי באופן עצמאי. מי שעושה זאת נקרא מוג'תהד.
אדב
מילה שפירושה נימוס, תרבות וידיעת ספרים. גם סוג של ספרות יפה.
אד'אן
הקריאה לתפילה שנשמעת ממגדל המסגד. המואזין קורא אותה.
אנשי הספר
יהודים ונוצרים. יש להם ספרי קודש, והם נחשבים לקבוצות מיוחדות תחת שלטון מוסלמי.
אומה
מילה שפירושה: הקהילה של כל המוסלמים בעולם.
איה
פסוק בקוראן. המילה משמעותה "נס" או "מופת".
איתוללה / מרג'ע
כינויים לכמרים חשובים בשיעה. מרג'ע הוא מקור לחיקוי.
אל-חמד ללה
אומר "השבח לאללה". מוסלמים אומרים זאת כדי להודות.
אללה אכבר
פירוש: "אללה גדול". אומרים זאת בתפילה ובזמנים חשובים.
אל-מולד א-נבוי
יום הולדתו של מוחמד. יש מי שחוגגים אותו ומי שמחשיבים אותו לחידוש.
אמיר אל-מומנין
תואר שפירושו "מנהל המאמינים". היה שייך לח'ליפים ומוחמד.
אנסאר
האנשים בעיר ית'רב שעזרו למוחמד אחרי שהיגר ממכה.
אסראא ואל-מעראג'
מסע שמסופר על עלייתו של מוחמד לשמים ביחד עם המלאך גבריאל.
בדעה
חידוש דתי חדש. יש חידושים טובים ויש רעים.
ביבה
טקס של שבועת אמונים למנהיג.
בסמלה
המילים "בשם אללה, הרחמן, הרחום". מתחילים בהן נאומים וכתבים.
ג'אהליה
התקופה לפני האסלאם, שבה רוב האנשים סגדו לאלים רבים.
ג'זיה
מס שהוטל בעבר על חלק מהלא-מוסלמים בממלכה.
דאר אל-אסלאם ודאר אל-כפרא
אזור שבו השלטון מוסלמי, ואזור שנמצא מחוץ לשלטון המוסלמי.
דג'אל
שמו של משיח שקר שיגיע בסוף הימים.
ד'ימי
אנשים מטוּהרים תחת שלטון מוסלמי. הם רשאים לשמור על דתם.
דעוה
הזמנה לאסלאם באמצעים לא אלימים. גם היום משתמשים בזה פוליטית.
דועא'
תפילה או בקשה לאללה.
היג'רה
המעבר של מוחמד ממכה לית'רב בשנת 622. מכאן נוהגים לספור שנים בלוח המוסלמי.
זיארה
ביקור באתרים קדושים שאינם הכעבה, למשל קברים ומסגדים חשובים.
חאג' ועומרה
חאג', עליה לרגל למכה, מצווה על כל מוסלמי בוגר. עומרה, עלייה לרגל קטנה.
חדית'
סיפורים על חיי מוחמד. הם חשובים לפסיקה הדתית.
ח'וטבה
דרשה שנאמרת לפני תפילת יום שישי.
ח'ליפה
המנהיגים שהחליפו את מוחמד בהנהגת הקהילה.
מינבר
הדוכן במסגד שממנו נאמרת הדרשה.
מולא
דתן שיעי שמכיר את הקוראן וחומרי ההלכה.
קיבלה
הכיוון שאליו פונים בתפילה, לעבר הכעבה במכה.
עבד
חלק משמות פרטיים שפירושו "עבד של אללה".
עיד
המילה לחג. החגים העיקריים הם עיד אל-פטר ועיד אל-אדחה.
עולמא
חכמי הדת שאחראים על פירוש החוק הדתי.
תווחיד ושירכ'
תווחיד הוא האמונה באל אחד. שירכ' הוא שיתוף אלים, שזה נחשב לחטא.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים