ATLS

ATLS (ראשי תיבות של Advanced Trauma Life Support, החייאה מתקדמת לטראומה) היא שיטת טיפול סטנדרטית לנפגעי טראומה גופנית. פותחה ב-1976 על ידי ה-American College of Surgeons, ואומצה בלמעלה מ-30 מדינות. התוכנית מיועדת בעיקר לצוותי חירום בבתי חולים, ומבוססת על שתי סקירות עיקריות: סקר ראשוני מהיר וסקר שניוני יסודי.

טראומה גופנית (פציעות קשות) היא גורם מרכזי למוות ולתחלואה. חלק גדול מהמוות בטראומה נגרם בגלל החלטות טיפול לא נכונות או חוסר הכנה. לכן מקנים הכשרה אחידה לרופאים ולפרמדיקים.

מוות מטראומה יכול להתרחש בנקודות זמן שונות לאחר הפגיעה, ולכן הטיפול צריך להיות מיידי ומסודר.

1. מטפלים קודם במה שמסכן חיים עכשיו, "מה שהורג קודם, יטופל קודם".
2. חוסר אבחנה סופית לא יעכב טיפול חיוני.
3. יש להשתמש בגישה פיזיולוגית, להתמקד בפונקציות החיוניות.
4. זמן קריטי: יש חלון זמן לטיפול בפציעות שמרגיזות.
5. לא להזיק (Primum non nocere).

בניית ATLS מדגישה את הקשר בין דרכי האוויר, הנשימה ומחזור הדם. איברים כמו מוח ולב זקוקים לחמצן תמיד. חסימת נתיב אוויר או דום נשימה מסכנים חיים מהר יותר מירידה בנפח הדם.

הסקר הראשוני הוא הערכה מהירה שמבוצעת במקביל להחייאה. מטרתה לזהות ולטפל מיד בבעיות מסכנות חיים. לאחר מכן מבצעים סקר שניוני, הכולל אנמנזה (שאלות על ההיסטוריה) ובדיקה גופנית מפורטת, עם בדיקות עזר להשלמת האבחנה. יש לחזור על שני הסקרים לעתים קרובות.

המיון (triage) מחלק משאבים רפואיים לפי חומרת הפציעה. במשטח שולחים פצועים קלים לבתי חולים קטנים ופצועים קשים למרכזי טראומה.

לזכור בעזרת ה-ABCDE:

אבטחת נתיב אוויר פתוח היא החשובה ביותר, כי דרכו נכנס החמצן. אם הפצוע מדבר, כנראה נתיב האוויר פתוח. מפסיקים הפרשות בפה בעזרת יניקה (suction). בפצוע חסר הכרה משתמשים בפעולת Jaw Thrust (הדחיפה של הלסת) לשמור על נתיב אוויר בלי להזיז את עמוד השדרה. לעתים דרושה יצירת דרך אוויר דפיניטיבית, כמו אינטובציה (הכנסת צינור לקנה) או קוניוטומיה (פתיחת נתיב אוויר בחירום). הליכים אלה פולשניים ודורשים מיומנות. לפני ביצועם נותנים הנשמה בחמצן מלא לשלוש דקות (פרה-אוקסיגנציה).

בודקים נשימה, תנועת בית החזה והאזנה, ומחפשים פנצ'ר או חזה אוויר בלחץ (אוויר בתוך החזה שדוחף את הריאה). חזה אוויר בלחץ הוא חירום וטיפולו המיידי הוא דקירה במרווח הבין-צלעי השני לשחרור הלחץ, ואחר כך נקז בין-צלעי. מדדים שימושיים: קצב נשימות גבוה מ-20 או נמוך מ-12 אינו תקין. יש להנשيم אם אין נשימה, אם היא איטית מאוד, או לא יעילה. מתן חמצן מומלץ לכל פצועי טראומה.

חיפוש והפסקת דימום חיצוני מיד באמצעות לחץ ישיר או חוסם עורקים. בודקים דופק רדיאלי; אם אינו מורגש בודקים קרוטיד בצוואר. באובדן נוזלים מחברים עירוי תוך-ורידי במתרחבים כמו תמיסת קריסטלואידים (למשל רינגר). מחממים תמיסות כדי למנוע היפותרמיה.

בדיקה נוירולוגית מהירה לזיהוי פגיעה במוח או בחוט השדרה.

הפשיטה מלאה לחיפוש פגיעות נוספות, ואחר כך כיסוי בשמיכות כדי למנוע קירור.

לאחר טיפול בבעיות הדחופות מבצעים אנמנזה קצרה (מחלות, תרופות, אלרגיות) ובדיקה גופנית מקיפה. משתמשים בבדיקות עזר כמו צילום חזה, אולטרסאונד FAST, ובדיקות מעבדה. אפשר להכניס קטטר קיבה או קטטר לשופכה לפי הצורך.

כל רופא צריך לדעת לטפל בטראומה בסיסית. צוות הטראומה בבית החולים כולל בדרך כלל כירורג כללי, מרדים ואחות טראומה. הרכב הצוות משתנה לפי המוסד והמצב.

ATLS (Advanced Trauma Life Support) היא שיטה לטיפול בפצועים קשים. טרומה = פציעה קשה. השיטה נוצרה ב-1976 ומשתמשים בה בעולם.

המטרה היא לעזור לצוות בבית חולים לטפל מהר ובסדר נכון בפצועים.

פציעות קשות יכולות לגרום למוות. לכן מלמדים רופאים איך לפעול במהירות.

1. מטפלים קודם במה שמסכן חיים.
2. לא מחכים לאבחנה סופית לפני טיפול חיוני.
3. מתמקדים בתפקוד של הגוף.
4. הזמן חשוב.
5. לא להזיק.

דרכי האוויר, הנשימה ומחזור הדם קשורים זה לזה. המוח והלב זקוקים לחמצן.

מסתכלים מהר ובודקים שוב ושוב. יש שתי סקירות: ראשוני ומהיר, ושניוני מפורט.

זוכרים ABCDE:

בודקים שאוויר נכנס. אם הפצוע מדבר, הכל כנראה פתוח. אם הוא לא נושם או חסום, מנקים את הפה עם יניקה. לעתים נכניס צינור לקנה (אינטובציה, הכנסת צינור).

בודקים אם הוא נושם נכון. יש מצבים מסוכנים כמו חזה אוויר בלחץ (אויר בלב החזה שמפריע לנשימה). זה דורש טיפול מיידי.

מחפשים דימום. עוצרים דימום בעזרת לחץ או חוסם. בוחנים דופק. אם צריך נותנים נוזלים בעירוי.

בודקים תגובות ועירנות, כדי לדעת אם יש פגיעה במוח.

מפשיטים את הפצוע כדי לבדוק פציעות נוספות. מכסים אותו כדי שלא יקפא.

אחרי הטיפול בדברים המסכנים עושׂים בדיקה מפורטת ושאלות על תרופות ומחלות. עושים בדיקות כמו צילום או אולטרסאונד אם צריך.

צוות טראומה כולל רופא מנתח, מרדים ואחות טראומה. כולם עובדים יחד לטפל בפצועים.