אסתר ארדיטי נולדה ב-1935 בסופיה שבבולגריה. בזמן מלחמת העולם השנייה משפחתה הוגלה לאיטליה. אמה נהרגה בתאונה בזמן המלחמה. לאחר המלחמה למדה בבית ספר איטלקי והשתקמה במחנה בפירנצה.
ב-1951 סיימה תיכון ועלה לישראל עם אחיה. הם הגיעו במסגרת גרעין עלייה והשתקעו בקיבוץ עמיר. אחיה חזר לאיטליה, והיא התגייסה לצה"ל והוצבה בחיל האוויר. היא סיימה קורס חובשים (חובש = חייל/ת שמטפל/ת בפצועים) ב-22 בנובמבר 1954.
בלילה של 29 בנובמבר 1954, שבוע בלבד אחרי שהוסמכה כחובשת, היתה בתורנות בבסיס חצור. מטוס מוסקיטו, בהטסת רב-סרן יעקב שלמון, התרסק בשדה סמוך בשל תקלות בתאורת המסלול ובשל מזג אוויר קשה. המטוס עלה באש ואמצעי התחמושת בו החלו להתפוצץ.
צוותי החירום הגיעו במהירות. טוראית ארדיטי נכנסה למטוס הבוער למרות שמומלץ היה להישאר מחוץ. היא מצאה את הנווט הפצוע, חילצה אותו לתעלה סמוכה, ושבה כדי לחלץ את הטייס הבלתי-מודע. דקות ספורות אחר כך המטוס התפוצץ. הנווט פונה לבית החולים ונפטר מאוחר יותר. הטייס שלמון ניצל והחלים.
הרמטכ"ל משה דיין העניק לארדיטי צל"ש הרמטכ"ל על מעשה גבורה. לאחר חקיקת חוק העיטורים ב-1973, הוסב הצל"ש לעיטור המופת, שעיטור זה הוא אחד מעיטורי הגבורה וההצטיינות של המדינה. משפחתו של שלמון אימצה את ארדיטי למשפחתם והיא זכתה גם לאות מהנשיא.
אחרי שירותה למדה במקצוע הסיעוד בבית חולים כרמל. עבדה כאחות וכנהגת אמבולנס במד"א ירושלים. משנת 1967 עבדה גם כמדריכת טיולים.
במלחמת ששת הימים התנדבה כחובשת בתחנת איסוף נפגעים של חטיבת הצנחנים בירושלים. היא ליוותה את הצנחנים עד כיבוש הכותל המערבי, ובגלל זאת כינו אותה "המלאך של הצנחנים" או "המלאך בלבן". במלחמת יום הכיפורים שירתה כחובשת בבית חולים שדה ליד תעלת סואץ.
ב-1975 קיבלה אות התנדבות מיוחד מנשיא המדינה אפרים קציר. עבדה במשרד התיירות כמדריכת קבוצות, בעיקר מאיטליה. בתחילת חייה האישיים נישאה לצבי זלינגר והשתמשה בשם משפחתו; לאחר גירושיה נישאה לאליעזר בורנשטיין. היו לה שני ילדים.
ארדיטי נפטרה ב-20 בפברואר 2003 בעת ביקור באיטליה ונקברה בליבורנו. לזכרה נקראו רחוב "המלאך בלבן" בשכונת אבו תור בירושלים ומצפור על גדות נהר הירדן.
אסתר ארדיטי נולדה ב-1935 בעיר סופיה. משפחתה עברה לאיטליה בזמן המלחמה. אמה נהרגה בתאונה בזמן המלחמה. אחרי המלחמה היא למדה באיטליה.
בגיל 16 עלתה לישראל והתגייסה לצה"ל. היא למדה להיות חובשת. חובשת היא חיילת שעוזרת לפצועים.
ב-29 בנובמבר 1954 מטוס התרסק בבסיס חצור והחל לבעור. ארדיטי, שהייתה חובשת תורנית, רצה למקום.
היא נכנסה למטוס הבוער ומשכה החוצה את הנווט הפצוע. אחר כך חזרה וחילצה את הטייס הישר לתעלה בטוחה. כמה רגעים אחרי זה המטוס התפוצץ. הטייס ניצל. הנווט נפטר מאוחר יותר.
על מעשיה קיבלה ארדיטי עיטור מיוחד על אומץ. עיטור הוא מדליה שמעניקים לאנשים אמיצים.
אחרי השירות היא למדה להיות אחות בבית חולים. עבדה כאחות וכנהגת אמבולנס. היא גם עבדה כמדריכת טיולים.
במלחמת ששת הימים היא התנדבה ועזרה לפצועים של חטיבת הצנחנים. כי היא לבשה חלוק לבן וקיפלה חיילים, קראו לה "המלאך בלבן".
אחרי שנים נישאה, הייתה אם לשני ילדים, וחייתה עד 2003. לזכרה קראו רחוב ומצפור על שמה.
תגובות גולשים