אפנון משרעת

אפנון משרעת (AM) היא שיטת שידור שבה משרעת, העוצמה של גל רדיו, משתנה לפי המידע, בעוד תדירות הגל נשארת קבועה. גל הנושא הוא גל בתדירות גבוהה שנושא את המידע, והמידע בדרך כלל בעל תדירות נמוכה בהרבה. שיטה זו משמשת בעיקר לשידורי רדיו בגלים ארוכים, בינוניים וקצרים, וגם להעברת דיבור, מוזיקה ונתונים דיגיטליים.

אפנון מתבצע על ידי הכפלת אות המידע באות הקוסינוס של הגל הנושא. בתחום התדרים זה יוצר שתי אונות צד סימטריות, רכיבים בתדרים שמעל ומתחת לתדר הנושא. במשדר מוסיפים את אות המידע והגל הנושא למערבל תדר (mixer). במקלט מבצעים גילוי כדי להפריד את המידע מהנושא; גילוי מעטפת נפוץ, והוא כולל יישור הגל וסינון בעזרת דיודה וקבל.

לשיטה יש חסרונות: היא דורשת רוחב פס כפול מרוחב הפס של המידע ולכן בזבזנית ברוחב הסרט. היא גם רגישה לרעשים והפרעות, ובזבזנית בהספק כי רק חלק קטן מהאנרגיה מעביר מידע. פתרונות להפחתת הפסד הם טיפוסים מבוססי AM כמו DSB ו-SSB.

אם גל הנושא הוא c(t)=C·cos(ω_c t) וגל המידע הוא m(t)=M·cos(ω_m t+φ), אז אות ה-AM הוא X_AM(t)=[C+M·cos(ω_m t+φ)]·cos(ω_c t). בנוסח זה ניתן לראות בבירור את רכיב הנושא ואת שתי אונות הצד בתדרים ω_c±ω_m.

עומק האפנון m_a מוגדר כיחס בין תנופת גל המידע לתנופת גל הנושא: m_a = M/C. ניתן לכתוב גם X_AM(t)=C[1+m_a cos(ω_m t)] cos(ω_c t). באופן אידיאלי נצילות השידור תלויה בעומק האפנון בלבד והיא נתונה על ידי η = 1/(1+2/m_a^2). בפועל מקובל להשתמש בעומק אפנון של כ־30% בגלל מגבלות טכניות בגלאי המעטפת.

אפנון משרעת או AM משנה את העוצמה של גל רדיו כדי להעביר מידע. עוצמה פירושה כמה חזק הגל. גל הנושא הוא גל מהיר שמחזיק את המידע. המידע בדרך כלל איטי יותר מהגל הנושא.

את האפנון עושים על ידי הכפלת גל המידע בגל הנושא. זה יוצר שתי אונות צד, כלומר גלים קטנים בתדרים ליד גל הנושא. במקלט משתמשים בדיודה, חלק אלקטרוני שמוריד את הצורה החיצונית של הגל. כך משחזרים את הקול או המוזיקה.

חסרונות של AM: היא שומעת רעש בקלות. היא גם מבזבזת רוחב פס ואנרגיה, כי רק חלק מהגל מעביר את המידע. יש שיטות משופרות בשם DSB ו-SSB שמחסכות רוחב פס.

באופן מתמטי אות AM מורכב מגל הנושא ועוד שתי אונות צד. זה מראה למה במקלט צריך להפריד ולסנן את הרכיבים השונים.

עומק האפנון הוא יחס בין גודל המידע לגודל גל הנושא. מציגים אותו כאחוז. עומק גדול משפר את נצילות השידור. בפועל משתמשים בדרך כלל בערך של כ־30%.