ADSL

ADSL (Asymmetric Digital Subscriber Line) היא טכנולוגיה שמביאה אינטרנט מהיר דרך קווי הטלפון הרגילים. המילה "אסימטרית" אומרת שהקצב להורדת נתונים אל המשתמש גדול משמעותית מהקצב לשליחת נתונים ממנו. זה מתאים לשימוש רגיל באינטרנט, שבו מקבלים הרבה תכנים כמו סרטונים וקבצים, ומעבירים מעט בקשות והודעות אחורה.

הרעיון הוא להשתמש בתדרים גבוהים יותר מהתדר של השיחה הטלפונית. קו הטלפון נחלק לשלושה ערוצים: קול (שיחת טלפון), תקשורת יורדת (DownStream) ותקשורת עולה (UpStream). ערוץ העלאה (UpStream) מקבל רוחב סרט קטן בהרבה מההורדה, ולכן האסימטריה.

שיחות קול עוברות בטווח 0, 3.4 קילוהרץ. העברת נתונים נעשית בטווח כ־25.8 קילוהרץ עד 1.1 מגהרץ. טווח ההורדה מחולק ל־224 תת-ערוצים, וטווח ההעלאה ל־26 תת-ערוצים. ניצול מקסימלי של התדרים יכול לתת קצב עד כ־8.1 מגהביט לשנייה בתנאים טובים.

המהירות מושפעת מאוד מהמרחק בין הלקוח למרכזייה: ככל שהמרחק גדול יותר, המהירות יורדת בגלל החלשת האות. כדי לפצות על החלשה זו ולהפריד אותות שונים משתמשים בעיבוד אותות דיגיטלי (DSP), שיטות ממוחשבות שמנפות רעשים ומשחזרות אותות. בנוסף ADSL משתמש בשיטות כמו DMT (חלוקה לתת-ערוצים) ובקוד תיקון מסוג Trellis לתיקון שגיאות.

כדי להפעיל שירות ADSL צריך ציוד במרכזייה, מפצל על קו המנוי ומודם ייעודי בבתים. חברות יצרניות ומתקינות עיקריות הן Orckit-Corrigent וחברות בינלאומיות; בישראל בזק החלה להציע את השירות בשנת 2000.

ADSL היא דרך לקבל אינטרנט מהיר דרך כבלי הטלפון. השם אומר שיש יותר מהירות להורדה מאשר להעלאה.

קו הטלפון מחולק לשלושה חלקים. אחד לשיחה רגילה, אחד לקבלת נתונים ואחד לשליחת נתונים. הקבלה של נתונים מקבלת חלק גדול יותר מהקו.

השיחה עוברת בתדרים נמוכים מאוד. הנתונים עוברים בתדרים גבוהים יותר. יש הרבה תעלות קטנות להורדה, ופחות תעלות להעלאה.

ככל שהמרחק למרכזייה גדול יותר, המהירות קטנה. בתנאים טובים אפשר להגיע עד כ־8.1 מגהביט לשנייה. כדי שזה יעבוד משתמשים בציוד שמנקה רעשים ומפריד את האותות.

כדי לחבר בית צריכים מפצל שמפריד שיחה ואינטרנט ומודם שמתחבר לקו. בישראל בזק התחילה להציע ADSL בשנת 2000.