אפקט הצופה מהצד

אפקט הצופה מהצד (bystander effect) הוא תופעה בפסיכולוגיה חברתית שבה הסיכוי שאדם יתערב ויסייע בפעולה מצוקה קטן ככל שיש יותר צופים.

הסבר מרכזי לתופעה הוא דילול האחריות (Diffusion of responsibility), כשהקהל גדול, כל אחד מרגיש שאחרים אחראים ולכן נמנע מלעשות משהו. כתוצאה, אדם שנמצא במצוקה יקבל סיוע לעתים קרובות יותר כשיש רק אדם אחד בסביבתו מאשר בתוך קהל.

מקרה מפורסם שקשור לתופעה הוא המקרה של קיטי ג'נובזה. הדיווחים הראשוניים טענו שמאות שכנים ראו ולא הסיעו לעזרה. חקירה מאוחרת הראתה שדברים אלו הוגזמו: היו פחות צופים ממה שדווח, לפחות אחד דיווח למשטרה, ורבים חשבו בתחילה שמדובר במריבה ולא במצב חמור.


יש שלוש סיבות עיקריות שמסבירות את התופעה:
1. דילול האחריות, כל אחד חושב שמישהו אחר יפעל.
2. השוואה חברתית, אנשים מסתכלים על התנהגות האחרים במצוקה לפני שהם מגיבים.
3. חשש להיראות מטופש, מפחדים לעשות משהו מביך או לא מתאים, ולכן נמנעים.

התופעה נחלשת כשקיים קשר בין המציל לנזקק, כשיש אנשי מקצוע בסביבה (רופא, אחות), או כשהמצב ברור ואינו משתמע לשני פנים. לדוגמה, התעלפויות בפומבי בדרך כלל מעוררות תגובה מהירה כי ברור שמדובר בעזרה נדרשת.

דילול אחריות קורה גם בסיטואציות יום־יומיות. כשיש יותר אנשים או בני משפחה סביב תינוק או ילד, כל אחד עלול להניח שמישהו אחר שומר עליהם. לכן מומלץ לחלק תפקידים ואחריות בעת שמירה על ילדים.


ברשתות החברתיות האפקט מתגבר בשל אנונימיות וניתוק אישי. אנשים מרגישים פחות מחויבים להתערב או לעזור. מחקרים מראים שככל שמספר הצופים האנונימיים עולה, כך יורדת כוונת ההתערבות ברשת.

עם זאת, האינטרנט גם מאפשר תגובות פרו־חברתיות. קמפיינים, קריאות פעולה ותכנים שמעודדים אחריות אזרחית יכולים להניע אנשים להתערב ולעזור, גם אם הם לא מכירים את הקורבן.


מחקר עדכני של Marie Rosenkrantz Lindegaard מציע תמונה שונה. בניתוח שעות רבות של מצלמות אבטחה נמצא שהתערבות מצד צופים היא תופעה נפוצה. במחקר זה, ביותר מ‑90% מהמקרים לפחות צופה אחד ניסה לעזור או לעצור את העימות. ממצאים אלה מצביעים שתגובה פעילה עשויה להיות יותר שכיחה ממה שסברו בעבר.

אפקט הצופה מהצד אומר: כשהמון רואה מישהו בצרה, לעתים פחות אנשים עוזרים.

דילול האחריות, כשיש הרבה אנשים, כל אחד חושב שמישהו אחר יעזור.

פעמים רבות זה קורה בגלל שלוש סיבות עיקריות:
1. אנשים חושבים שמישהו אחר כבר יעזור.
2. הם מסתכלים על מה שאחרים עושים.
3. הם מפחדים להיראות טיפשים.

במקרה מפורסם חשבו שכולם ראו ולא עזרו. אחר כך גילו שלא כך הדבר.

כשהאדם בצרה מוכר לנו, או כשיש רופא בקרבת מקום, אנשים נוטים יותר לעזור. גם כשברור מאוד שמישהו צריך עזרה, אנשים פועלים מהר.


ברשתות אנשים לעתים לא מרגישים אחראים. הם עלולים לא להגיב כי הם אנונימיים. אבל יש גם מקרים טובים. קמפיינים ותכנים שמבקשים לעזור יכולים לגרום להרבה אנשים להתערב.


מחקר גדול מצא שלעתים קרובות כן יש אנשים שמנסים לעזור. במחקר זה ברוב המקרים היה לפחות צופה אחד שהתערב כדי לעזור או להרגיע סכסוך.