אפקטים מיוחדים הם מראות שנועדו להעשיר את העלילה, ושלא תמיד אפשר להשיג בצילום רגיל.
יש שני סוגים עיקריים: אפקטים פיזיים (שמתרחשים על הסט) ואפקטים ויזואליים ממוחשבים, CGI (יצירת תמונה במחשב).
הרעיון של שילוב תמונות ותחבולות קיים מאז המאה ה־19. ב־1857 אוסקר ריילנדר שילב נגטיבים כדי ליצור הדפס משולב. ב־1895 אלפרד קלארק השתמש בתחבולה של החלפת שחקן בבובה כדי להראות פעולה מסובכת. זו היתה דוגמה מוקדמת ל"סטופ טריק", עצירת המצלמה כדי להחליף פריטים בסצנה.
ז'ורז' מלייז פיתח טכניקות כמו חשיפה מרובה (מיזוג כמה חשיפות לתמונה אחת), טיים־לאפס ודיזולב. מלייז שילב גם לייב אקשן והנפשה, וכונה לעתים "קוסם הסינמטוגרף".
נורמן דון שיפר את צילומי ה"מט" (מט, ציור או תמונה שמתווספת כרקע) באמצעות "גלאס שוט". בשיטה זו מציירים או מציבים את ה"מט" מול מצלמה כדי לשלב אותו בתמונה בצורת פרספקטיבה נכונה.
המעבר לצבע דרש עדינות רבה יותר בטכניקות. פותחו טכניקות כמו מסך כחול (blue screen) ותהליך אידוי נתרן (מסך צהוב) כדי להחליף רקעים. ריי האריהאוסן קידם את אנימציית הסטופ־מושן, הנפשה של פסלים קטנים בתנועה, ביצירת סצנות פנטזיה מרשימות.
בשנות ה־50 וה־60 ז'אנר המדע הבדיוני התרומם. סרטי גודזילה הובילו לשימוש בשחקנים בתוך חליפות מפלצות (suitmation), בשילוב מיניאטורות וסטים קטנים.
הסרט 2001: אודיסיאה בחלל (1968) נחשב לנקודת ציון. בקוברטק זה השתמשו במיניאטורות מדויקות, בפרונט פרוג'קשן (הקרנת רקעים על מסך מאחורה) ובטכניקה בשם סליט־סקאן ליצירת סצנות חלומיות.
בשנות ה־70 רוב הסטודיואים סגרו את מחלקות האפקטים הפנימיות. מצד שני, ההצלחה של מלחמת הכוכבים (1977) הובילה להשקעה אדירה באפקטים, ופיתוח שליטה ממוחשבת בתנועת מצלמה, כמו "דיקסטרפלקס" (מערכת לשליטה בתנועת מצלמה לחזרתיות מדויקת).
אפקטים מיוחדים חיים מופיעים מול קהל, בתיאטרון, בקונצרטים ובאירועים. לדוגמה: תעופה על הבמה, לייזרים, עשן וערפל, פיצוצים מדומים (פירוטכניקה), בועות, שלג מלאכותי וקונפטי. אלו לרוב אפקטים פיזיים ועובדים בזמן אמת על הבמה.
דגשים נוספים: עם התקדמות המחשוב, נוצרה העדפה לאפקטים ממוחשבים כשהם נראים אמינים. לכן חברות אפקטים מתמחות ביצירת CGI לשוברי קופות.
דוגמאות בולטות של סרטים עם אפקטים מיוחדים: "הציפורים" של היצ'קוק, "מלחמת הכוכבים", "פארק היורה", "שר הטבעות", "מטריקס" ו"רובוטריקים".
אפקטים מיוחדים הם מראות שנוספים לסרטים כדי להפתיע.
יש שני סוגים: אפקטים פיזיים על הסט, ואפקטים במחשב (CGI).
לפני הרבה זמן השתמשו בתחבולות פשוטות. פעם עצרו את המצלמה והחליפו שחקן בבובה. זו היתה דרך להראות משהו מיוחד בלי לסכן אף אחד. ז'ורז' מלייז המציא טריקים של צילום והנפשה מוקלטת.
נורמן דון השתמש ב"גלאס שוט", ציירו רקע על זכוכית ושילבו אותו בסצנה.
כשהתחילו לצלם בצבע, פיתחו מסכים צבעוניים להחלפת רקעים. מסך כחול ומסך צהוב עזרו להכניס רקעים אחרים.
ריי האריהאוסן עשה דמויות קטנות והנפיש אותן בתנועה איטית. זה נראה כמו קסם.
בסרטים הישנים של מדע בדיוני היו הרבה מיניאטורות וחליפות מפלצות. גודזילה היה דוגמה מפורסמת.
הסרט 2001 עשה חזק רושם עם דגמים מדויקים וטריקים מיוחדים.
אחרי זה "מלחמת הכוכבים" שינתה הכל, וגרמה ליצירת כלי צילום מתקדמים.
באולמות ובמופעים משתמשים בעשן, לייזרים, שלג מלאכותי וקונפטי. אלה אפקטים שרואים בזמן אמת על הבמה.
תגובות גולשים