אפרים דוד

אפרים דוד (נולד ב-1945) פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת חיפה.

אפרים דוד נולד בבוקרשט שברומניה ועלה לישראל ב-1961. סיים תואר ראשון בהיסטוריה כללית וספרות אנגלית, ותואר שני בהיסטוריה עם התמחות בעולם הקלאסי, באוניברסיטת חיפה. דוקטורט השלים באוניברסיטה העברית (1973, 1976) בהדרכת פרופ' אלכסנדר פוקס, וכלל שהייה בלימודים באוקספורד אצל פרופ' אנתוני אנדרוס. נושא עבודת הדוקטורט בחן את הבעיות הפנימיות של ספרטה בין המאות ה-5 וה-3 לפני הספירה.

ב-1977 החל ללמד באוניברסיטת חיפה. קידם דרגה אקדמית: מרצה בכיר ב-1980, פרופסור חבר ב-1986 ופרופסור מן המניין ב-1994. כיהן כראש החוג להיסטוריה כללית, דיקן הסטודנטים, דיקן הפקולטה למדעי הרוח וראש הוועד המנהל של מוזיאון הכט. היה חבר מערכת כתב-העת "היסטוריה" ונשיא האגודה הישראלית לקידום הלימודים הקלאסיים. שהה בשבתונים ובשהיות מחקר באוניברסיטאות ואInstitutes בלונדון ואוקספורד. נשוי לאביבה ואב לשתיים.

דוד חוקר את יוון הקלאסית, בעיקר ספרטה ואתונה. נושאי מחקרו כוללים היסטוריה חברתית־כלכלית, היסטוריה של הרעיונות, מנטאליות (דרך המחשבה של קבוצות בני אדם), סמיוטיקה של התקשורת (חקר סימנים ודרכי תקשורת) ואנתרופולוגיה.

ספרו Sparta between Empire and Revolution, 404, 243 B.C. עיבד את עבודת הדוקטורט. הוא חוקר כיצד ספרטה, שבעצמה ניצחה את אתונה בזמנו, הידרדרה ואיבדה את כוחה האזרחי, הצבאי והפוליטי. המחקר בוחן תקופה של כ-150 שנה ומתמקד בחברה, בכלכלה, בפוליטיקה וברעיונות. דוד בדק כיצד ההוגים הגדולים של התקופה, כמו קסנופון, אפלטון ואריסטו, ראו את הבעיות של ספרטה.

בהמשך שינה דוד את דרך המחקר והתרכז בהיסטוריה של המנטאליות ובסמיוטיקה. מאמריו על צחוק, שתיקה, לבוש וערות בוחנים כיצד ערוצי תקשורת לא-וורבליים נוצלו על ידי המדינה לחיזוק סטריאוטיפים ונחיתות. הוא מראה שהפיקוח הממושך של המדינה על התנהגות ותקשורת תרם לשימור היררכיה חברתית, ומגדיר את ספרטה כדוגמה מוקדמת למדינה טוטליטרית, לצד יסודות פרוטו-דמוקרטיים ואוליגרכיים.
המחקר הוביל גם לחקר האידיאליזציה של ספרטה ולמיתוס סביב המחוקק ליקורגוס.

דוד כתב גם על אתונה: המוסדות, התרבות והמנטאליות של הפוליס האתונאית.

ספרו העיקרי בתחום הוא "הדמוקרטיה הקלאסית: התהוותה, תפקודה, עקרונותיה ותלאותיה באתונה". הספר מיועד בעיקר למורים ולסטודנטים במדעי הרוח והחברה. דוד משווה בין הדמוקרטיה הקלאסית לזו המודרנית, לא לשבח או לגנות, אלא כדי להבין היסטורית את עקרונותיה ואת הקשיים שנגרמו על ידי אידאולוגיה, תעמולה ומהפכות בפולייס שונות, כמו ארגוס ורודוס. רבות מהמסקנות של מאמריו משתלבות בספר זה.

אפרים דוד נולד ב-1945 בבוקרשט. עלה לישראל ב-1961. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה.

הוא למד היסטוריה וספרות אנגלית. עשה דוקטורט באוניברסיטה העברית וביקר גם באוקספורד. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בספרטה והמחלות הפנימיות שלה במשך מאות שנים.
החל ללמד באוניברסיטת חיפה ב-1977. התקדם עד שהפך לפרופסור ב-1994. הוא גם מילא תפקידים כמו דיקן וראש חוג. נשוי לאביבה ויש לו שתי בנות.

הוא חוקר את יוון העתיקה. בעיקר ספרטה ואתונה.

ספרו Sparta between Empire and Revolution מדבר על ירידת כוח ספרטה. הוא בודק איך חברה ויכולת כלכלית ופוליטית נחלשו עם הזמן.

מאוחר יותר חקר גם את המנטאליות, דרך המחשבה של אנשים, וסמיוטיקה, חקר סימנים כמו תנועות ולבוש. הוא כתב על צחוק, שתיקה, לבוש וערות. הוא הראה איך המדינה השתמשה בסימנים אלה כדי לשמור על היררכיה.

דוד כתב גם על אתונה, כולל התיאטרון והתרבות שלה.

הוא כתב ספר על הדמוקרטיה הקלאסית. הספר משווה בין הדמוקרטיה של אז לזו של היום. הוא מסביר גם על אידאולוגיה, תעמולה ומהפכות בעיירות יווניות כמו ארגוס ורודוס.