אקיטה הוא כלב גדול שמקורו ביפן. יש לו זנב מתגלגל, אוזניים קטנות ועיניים משולשות. זכר בדרך כלל כ-70 ס"מ ונקבה כ-60 ס"מ. לפרווה של האקיטה שלוש שכבות שיער, לכן היא עבה וחמימה. צבעים נפוצים: אדום, שומשום (שומשום = שיער אדום עם קצוות שחורים), מנומר ולבן. יש סימונים בהירים על הפנים והבטן שמקנים מראה מיוחד.
אקיטות שומרות על השטח שלהן ולעתים לא מתחבבות על זרים. הן יכולה להיות עצמאיות ולהתנהג "כחתול", לנקות את הפנים אחרי אכילה. הן יכולות שלא לאהוב כלבים מאותו מין. אקיטה מאולף מתנהג טוב לזרים. נהוג לומר שהן חברות טובות עם ילדים.
אקיטות הגיעו מאזור אקיטה שביפן. ציידים השתמשו בהן לציד גדול, כמו דובים וחזירים. הן גם ליוו נזירים בבודהיזם והגנו עליהם.
הסיפורים על האקיטה מדברים על נאמנות. יש שם את שירו, כלב שנלחם להציל את בעליו. עוד סיפור מפורסם הוא על האצ'יקו. האצ'יקו חיכה בבקשה לבעליו בתחנת רכבת שנים רבות.
בשנות ה-1930 הוכר האקיטה כנכס לאומי ביפן. במלחמת העולם השנייה הרבה כלבים נעלמו. אחרי המלחמה חיפשו מגדלים כלבים בודדים ושחזרו את הגזע. בשנות ה-60 חזר המראה הרצוי של האקיטה במספר רב של כלבים. מאוחר יותר הבדילו רשמית בין האקיטה היפני לטיפוס האמריקאי, כי הם נראו ושימשו אחרת.
אקיטות שומרות על השטח שלהן ולעתים לא מתחבבות על זרים. הן יכולה להיות עצמאיות ולהתנהג "כחתול", לנקות את הפנים אחרי אכילה. הן יכולות שלא לאהוב כלבים מאותו מין. אקיטה מאולף מתנהג טוב לזרים. נהוג לומר שהן חברות טובות עם ילדים.
אקיטות הגיעו מאזור אקיטה שביפן. ציידים השתמשו בהן לציד גדול, כמו דובים וחזירים. הן גם ליוו נזירים בבודהיזם והגנו עליהם.
הסיפורים על האקיטה מדברים על נאמנות. יש שם את שירו, כלב שנלחם להציל את בעליו. עוד סיפור מפורסם הוא על האצ'יקו. האצ'יקו חיכה בבקשה לבעליו בתחנת רכבת שנים רבות.
בשנות ה-1930 הוכר האקיטה כנכס לאומי ביפן. במלחמת העולם השנייה הרבה כלבים נעלמו. אחרי המלחמה חיפשו מגדלים כלבים בודדים ושחזרו את הגזע. בשנות ה-60 חזר המראה הרצוי של האקיטה במספר רב של כלבים. מאוחר יותר הבדילו רשמית בין האקיטה היפני לטיפוס האמריקאי, כי הם נראו ושימשו אחרת.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים