אקילה סטראצ'ה

אקילה סטראצ'ה (Achille Starace; 18 באוגוסט 1889, 29 באפריל 1945) היה מנהיג פשיסטי באיטליה בתקופת שלטונו של בניטו מוסוליני.

נולד למשפחה של סוחרי יין ושמן. למד במכון הטכנולוגי בלצ'ה והשיג תואר בראיית חשבון. ב-1909 הצטרף לצבא, וקיבל דרגה של קצין ב-1912. במלחמת העולם הראשונה קיבל מדליית גבורה צבאית מכסף על מעשי אומץ. אחרי המלחמה עזב את הצבא ועבר לטרנטו, שם יצר קשר עם הראשונים שהקימו את התנועה הפשיסטית.

בטרנטו הצטרף לתנועה ונעשה מזכיר פוליטי של הסניף. פעל לייסוד השלטון באזור דרום טירול, וב-1921 זכה לשים לבו של מוסוליני. באוקטובר 1921 מונה לסגן המזכיר הכללי של המפלגה. השתתף במצעד על רומא והוביל קבוצה של החולצות השחורות, הקבוצה הפרמילטרית של הפשיסטים, בתמיכה במינויו של מוסוליני.

לאחר עליית הפאשיסטים לשלטון מונה למפקח מטעם המפלגה בסיציליה ונכנס לוועד המנהל. ב-1923 פיקד על כוח החולצות השחורות בטריאסטה. ב-1924 נבחר לפרלמנט ונשא בתפקידים מפלגתיים בכירים במשך שנות ה-20.

בשנת 1931 מונה למזכיר המפלגה, תפקיד אליו הגיע בזכות נאמנותו הקנאית למוסוליני. כמזכיר ארגן עצרות המונים מסודרות וקידם את פולחן האישיות של הדוצ'ה; כלומר טיפוח הערצה חזקה ומלאת סמכות כלפי המנהיג. הוא דרש הצדעה פומבית, עמידה לדום גם בשיחה טלפונית, וחובת לבישת מדים בחיים הציבוריים. תנועת הנוער באלילה (תנועת נוער פשיסטית) הפכה לחובה לילדים.

סטראצ'ה הצליח להגדיל את חברי המפלגה, אך לא הצליח ליצור התלהבות עממית אותנטית כמו בגרמנייה של אותה תקופה. עצרותיו נראו מתוזמרות ומלאכותיות. נאמנותו למוסוליני שמרה אותו בתפקיד שמונה שנים.

ב-1935, בדרגת גנרל בחולצות השחורות, לקח חלק בפלישה לאתיופיה והצור על העיר גונדר. ב-1939 הודח מתפקיד המזכיר לטובת אטורה מוטי. המשיך כראש מטה החולצות השחורות עד 1941, אז פוטר בשל חוסר יעילות.

לאחר הדחתו של מוסוליני ב-1943 נעצר על ידי הממשלה של פייטרו באדוליו. כשמוסוליני שב וצימח את הרפובליקה של סאלו בצפון איטליה, ניסה סטראצ'ה לשוב לחסדו, אך נאסר, הובא למשפט בוורונה ושוחרר בסופו של דבר. הוא עבר למילאנו.

באפריל 1945, עם התמוטטות משטר סאלו, נעצר על ידי פרטיזנים אנטי-פשיסטים. ב-29 באפריל 1945 הובא למקום שבו נמצאה גופת מוסוליני. לאחר שהצדיע לגופה, נורה אף הוא. גוויותיהם של מוסוליני, של קלרה פטצ'י ושל סטראצ'ה נלקחו לפיאצלה לורטו במילאנו, וההמון התייחס אליהן באלימות.

אקילה סטראצ'ה (1889, 1945) היה איש חשוב בתנועה הפשיסטית באיטליה. פשיסטי כאן אומר תומך במוסוליני ובשלטון נוקשה.

נולד במשפחה של סוחרים. למד ולקח תואר בראיית חשבון. הצטרף לצבא ב-1909 והיה קצין. במלחמת העולם הראשונה קיבל מדליה על אומץ.

אחרי הצבא עבר לטרנטו והצטרף לפשיסטים. הוא היה מנהיג מקומי ופעל בדרום טירול. ב-1921 מוסוליני שים לב אליו. סטראצ'ה השתתף במצעד על רומא והוביל קבוצת החולצות השחורות. חולצות שחורות הן קבוצה מיליטנטית של הפשיסטים.

לאחר שמוסוליני התמנה לראש הממשלה, סטראצ'ה קיבל תפקידים חשובים. ב-1931 הוא מונה למזכיר המפלגה. בתפקיד זה ארגן עצרות גדולות וקידם את פולחן האישיות. פולחן האישיות זה כשהקהל מעריץ את המנהיג בצורה חזקה.

הוא גם הכריח חיילים ופועלים לחבוש מדים. תנועת הנוער, שנקראה באלילה, הפכה לחובה לילדים רבים.

ב-1935 יצא להילחם באתיופיה והיה חלק מהמצור על גונדר. ב-1939 פוטר מתפקידו כראש המפלגה. ב-1941 הפסיק לשרת בתפקיד בכיר בחולצות השחורות.

ב-1943, אחרי שהסדר השתנה בפוליטיקה האיטלקית, נעצר על ידי הממשלה. בסוף המלחמה, באפריל 1945, פרטיזנים אנטי-פשיסטים עצרו אותו. ב-29 באפריל הוא נורה ונפטר. גופותיו ושל אחרים הוצגו בפיאצלה לורטו במילאנו, והקהל התייחס אליהן באלימות.