בארץ ישראל מחלקים את האקלים לשלוש קבוצות עיקריות. למרות שהמדינה קטנה, יש בה הבדלים ברורים בטמפרטורות ובכמות המשקעים.
בחורף הרמה הסובטרופית, שכבת אוויר חמה שמונעת מערכות חורף, נסוגה דרומה. כשהיא נסוגה, אוויר קר יכול לחדור ושכבות האטמוספירה מתקררות. עונות הסתיו והחורף מביאות גשמים תכופים, לפעמים ברד ובמקרים נדירים גם שלג.
בדרך כלל השלג יורד בהרים מעל כ־700 מטרים, ובעת ובעונה אחת לעתים גם מעל 900 מטרים. בחודשים נובמבר, ינואר רוב הגשמים יורדים סמוך לחוף, בגלל הפרשי טמפרטורה בין הים החם ליבשה שמצטננת מהר יותר. בחלקו המאוחר של החורף כמות המשקעים עוברת לאזורי ההר בגלל השפעת הטופוגרפיה, כלומר עלייה במפלי האוויר שמוציאה משקעים במדרונות המערביים.
עונת המשקעים נמשכת בדרך כלל מאוקטובר עד אפריל. שלושת חודשי השיא הם דצמבר, ינואר ופברואר, בהם יורדים כ־75% מכלל המשקעים של השנה.
הגשם מושפע משלושה גורמים מרכזיים: גובה המקום, קרבה לים וקו הרוחב. ככל שעולים בגובה יש יותר גשם. ככל שמקרבים לים התיכון יש יותר לחות באוויר, וכן ככל שעולים צפונה גוברות כמותי המשקעים.
כמות המשקעים משתנה מאוד: בגליל העליון 700, 950 מ"מ לשנה, בגולן 500, 1,000 מ"מ לפי אזורים שונים, במישור החוף הצפוני־מרכזי כ־500, 600 מ"מ, בדרום החוף 450, 500 מ"מ, ובאילת וערבה רק 20, 50 מ"מ.
דפוס הגשמים מאופיין בגלים חזקים של יומיים, שלושה, ואז הפוגה של כמה ימים עד לבואה של מערכת חדשה. מספר ימי הגשם בשנה נמוך יחסית לאירופה: כ־50, 60 ימים בלבד.
מחקר עדכני מצא כי בימי השבוע יורדת כמות משקעים גבוהה יותר מאשר בסופי שבוע. אחת ההשערות היא שאירוסולים, חלקיקים קטנים שנפלטים מפעילות אנושית כמו רכבים ותעשייה, משפיעים על היווצרות עננים ומשקעים.
חורף 2019, 2020 היה חריג מאוד בממדיו. מאז סוף דצמבר נכנסו כמה מערכות גשם חזקות ברצף. בצפון הארץ נמדדו כמויות עצומות: אזורים שונים קיבלו כ־350, 400 מ"מ בפרק זמן קצר, ובתחנות מסוימות נמדדו מעל 450 מ"מ מאז 25 בדצמבר.
יממות גשם בלטו כאקסטreme: לדוגמה, ב־25 בדצמבר 2019 נרשמו כמויות שיא בתחנות רבות. השיטפונות שנגרמו גרמו לנזקים כבדים, והיו גם מקרי מוות בהצפות.
ישנם אירועים נדירים של שלג כבד שהתרחשו בזמנים שונים: פברואר 1920 ו־1950 היו גלי קור שבהם ירד שלג נרחב, כולל בירושלים ובמישורים אזוריים. גם חורף 1991, 1992 היה גשום ושלו השלג הצטבר באזורי הרים ונמוכים רבים.
דוגמה קרובה יותר היא סערת דצמבר 2013, שבה ירדו כמויות גדולות של גשם ושלג, והצטברו כמויות של שלג רבות בעיר ירושלים אזורית. הסופה גרמה לניתוקי חשמל, קריסת עצים ולחסימות בכבישים.
השלג נפוץ בעיקר ברכס החרמון ובצפון רמת הגולן, בגבהים של כ־1,000, 2,000 מטר. לעיתים יורד שלג גם בגבהים של 700, 900 מטר, כמו בצפת ובירושלים. שלג במישור החוף נדיר מאוד.
המצבים שמאפשרים שלג הם שילוב של שקע קפריסאי (שקע אטמוספרי שיוצר משקעים) עם אוויר קר מאוד שמוסר ממזרח אירופה.
עננות שמביאה גשם נוצרת בשקעים ברומטריים, אזורים נמוכים של לחץ אטמוספירי. אפיק רום הוא גל אטמוספירי בגובה שמלווה בדרך כלל את הים התיכון בחורף. אפיקים אלו מאפשרים התפתחות שקעים קרקעיים ועננים שיורדים מהם גשם. יש גם אפיקים משניים שפועלים לפעמים וניתן למצוא הבדלים בפעילות החורפית בין ישראל למדינות מערב הים התיכון.
באביב (מרץ, מאי) פעילות מערכות החורף נחלשת. הרמה הסובטרופית חוזרת צפונה, והאפיקים נחלשים.
בקיץ (יוני, ספטמבר) האקלים חם ולח ליד החוף, וחם ויבש יותר בהרים ובעמקים. גשם בקיץ נדיר מאוד.
בסתיו (ספטמבר, נובמבר) יש דמיון לאביב. הים החם תורם לעיתים לסופות ולגשמים מקומיים, ולעיתים קורות סופות רעמים חזקות.
הלחות נקבעת לפי המרחק מהים: קרבה לים מעלה את הלחות. בקיץ אחוזי הלחות בחוף גבוהים מאוד. בחורף, זרימות מערביות שעוברות מעל הים מביאות יותר משקעים.
חום קיצוני אחד שנמדד בארץ היה 54 מעלות צלזיוס בטירת צבי ב־21 ביוני 1942. שנת 2010 הייתה חריגה בחום והייתה מהחמות שנרשמו במדידות.
הטמפרטורות הנמוכות ביותר שנמדדו הגיעו לערכים מתחת לאפס חזק מאוד במספר מוקדים גבוהים.
חקר האקלים חשוב לתכנון ולהתמודדות עם תופעות מזג אוויר ושינויי אקלים. בארץ פועלות תחנות מטאורולוגיות רבות, שמודדות טמפרטורה, לחץ וגשם.
חלק מתחנות הגשם עובדים ידנית על ידי צופים מתנדבים. התחנה הגבוהה ביותר נמצאת בראש צורים בגוש עציון ברום של 950 מטר. התחנה הנמוכה ביותר היא סדום ברום של 390 מטר מתחת לפני הים.
בארץ יש שלושה סוגי אקלים עיקריים. למרות שהמדינה קטנה, מזג האוויר משתנה הרבה.
בחורף יורד הגשם בעיקר מאוקטובר עד אפריל. שלושת חודשי השיא הם דצמבר, ינואר ופברואר.
גשם יורד יותר בהרים ובצפון. ליד הים יש לחות רבה יותר, וזה עוזר ליצירת עננים.
שלג יורד בעיקר ברכס החרמון ובצפון רמת הגולן.
לפעמים יורד שלג גם בירושלים ובאזורים גבוהים של כ־700, 900 מטר.
בחורף 2019, 2020 ירדו כמות גדולה מאוד של גשמים בצפון. היו שיטפונות ונגרמו נזקים ואובדן חיים. זה היה אירוע יוצא דופן.
בשנת 1950 ו־1920 ירד שלג כבד במקומות רבים. ב־2013 הייתה סערה חזקה עם שלג רב והפרעות בתחבורה ובחשמל.
גשם נוצר כי יש שקעים באוויר. שקע הוא אזור לחץ נמוך. כשאוויר עולה במקומות האלה, נוצרים עננים ומטפטף.
אחד הגורמים החזקים ליצירת משקעים הוא שקע קפריסאי, אזור לחץ שנע מעל הים התיכון בחורף.
באביב יש פחות גשם. בקיץ חם ולח ליד החוף, ויבש יותר בהרים ובהמישורים.
החום הכי גבוה שנמדד היה 54 מעלות ב־1942. יש גם מדידות של קור חזק במקומות גבוהים.
יש תחנות מטאורולוגיות בכל הארץ. חלקן פועלות בעזרת מדידות ידניות של מתנדבים.
תחנה גבוהה נמצאת בראש צורים בגוש עציון בגובה 950 מטר. התחנה הנמוכה ביותר נמצאת בסדום, 390 מטר מתחת לפני הים.
תגובות גולשים