אַקְסוֹן הוא שלוחה של תא עצב שמיועדת להעביר את פוטנציאל הפעולה, כלומר האות החשמלי שנוצר בתא, עד לתא המטרה שבו היא מסתיימת. אורך האקסון משתנה: במוח של אדם הוא יכול להיות כמה סנטימטרים, ובגוף יש אקסונים שיכולים להגיע למטרים אחדים, כמו הנוירון שמחבר את בסיס עמוד השדרה עד לבוהן.
האקסון דק מאוד (מיקרוסקופי) אך יכול להשתרע למרחקים גדולים. עובי האקסון ומבנה מעטפת המיאלין (מיאלין = חומר שמבודד את האקסון ומגביר את המהירות) משפיעים על קצב ההולכה. אקסון מבודד במיאלין יכול להעביר דחפים במהירויות גבוהות בהרבה מאקסון ללא מיאלין. לדוגמה, אקסון עם מעטפת מיאלין בקוטר 20 מיקרון יכול להעביר עד כ-100 מ/ש, ואקסון ללא מיאלין רק כ-2 מ/ש.
סיבי עצב מחולקים לקבוצות לפי עובי המיאלין ותפקידם: קבוצה A (מיאלין עבה), קבוצה B (מיאלין בינוני) וקבוצה C (ללא מיאלין).
האקסונים הם קווי התקשורת של מערכת העצבים. הם מעבירים הוראות מהמוח או מחוט השדרה אל שרירים ובלוטות (סיבים מוטוריים), ואת האותות התחושתיים מן החושים אל מרכזי העיבוד (סיבים סנסוריים). בקצה האקסון יש שלפוחיות סינפטיות שמכילות מוליכים עצביים. כאשר הדחף מגיע לקצה, תעלות סידן נפתחות, יוני סידן נכנסים והשלפוחיות משחררות את המוליכים אל הסדק הסינפטי, המרווח בין התאים. המוליכים עוברים בדיפוזיה אל הקולטן בתא הבא ומשפיעים עליו. למשל, גלוטמט הוא מוליך מעורר נפוץ במערכת העצבים המרכזית.
כל אקסון במוח יכול להתחבר לאלפי נוירונים אחרים בעוצמות שונות. בתהליכי למידה וזיכרון נוצרים קשרים חדשים בין אקסונים לנוירונים אחרים.
בשלבי החיים המוקדמים נוצר מספר עצום של סינפסות. אצל תינוקות נוצרים כ-50 מיליארד חיבורים חדשים. האקסונים מנווטים במוח ומחפשים עם אילו תאים ליצור סינפסות. המחקרים ממשיכים לנסות להבין איך נעשית הבחירה הזו.
הבנת הולכת הדחף החשמלי התפתחה לאורך שנים. גלוואני זיהה את האופי החשמלי של הדחפים, ולודימר הרמן חקר את תורת הכבל של ההולכה. ב-1952 פרסמו הודג'קין והקסלי את מודל ההולכה החשמלית של תאים, עבודה שקיבלה את פרס נובל ב-1963. תרומות חשובות נוספות הגיעו ממחקרים של קנת' ס. קול על תכונות קרום התא.
אַקְסוֹן הוא חלק ארוך של תא עצב. חלק = שלוחה שיוצאת מהתא. האקסון מעביר אותות חשמליים קצרים שנקראים פוטנציאל פעולה. פוטנציאל פעולה = אות חשמלי קצר.
האקסון דק מאוד. הוא יכול להיות קצר או להגיע למטרים אצל בעלי חיים גדולים. יש לו לפעמים מעטפת שנקראת מיאלין. מיאלין = מעטפת שמבודדת ומאיצה את האות. אקסון עם מיאלין מעביר אות מהר מאוד. ללא מיאלין הוא איטי.
האקסון מעביר פקודות מהמוח לשרירים ולבלוטות. הוא גם מביא מידע מחושים למוח. בקצה האקסון יש שלפוחיות שמחזיקות מוליכים עצביים. מוליכים עצביים הם כימיקלים שעוזרים להעביר את האות לתא הבא. הסנפסה = המקום שבו שני תאים מתחברים. יש הרבה סינפסות במוח.
בתינוקות נוצרים המון חיבורים במוח. כ-50 מיליארד סינפסות חדשות נוצרות בשלב מוקדם. האקסונים נודדים במוח כדי למצוא עם מי להתחבר.
מחקו את האותות החשמליים לאורך הזמן. מדענים חשובים בזירה הזאת הם גלוואני והודג'קין והקסלי.
תגובות גולשים