אקרי (ברזיל)

אקרי היא אחת מ-27 מדינות ברזיל. היא שייכת לאזור הצפוני של הפדרציה. המדינה נמצאת בצפון-מערב ברזיל, דרום-מערב אמזונאס. בגבולותיה: אמאזונאס בצפון, רונדוניה במזרח, בוליביה בדרום, ואוקיאלי של פרו במערב. בירתה היא ריו ברנקו. אקרי היא המדינה המערבית ביותר של ברזיל. שטחה הוא 152,522 קמ"ר (בערך כמו נפאל). לפי מפקד 2010 חיו בה 733,559 תושבים. זו המדינה עם צפיפות האוכלוסין הנמוכה ביותר בברזיל.

יש כמה תיאוריות לגבי השם. לפי אחת, המילה מגיעה מטופי (שפה אינדיאנית) ומשמעותה "נהר ירוק". יש גם ההסבר שהשם נובע מעיוות של שם ילידי כמו "אומאקירי" או "וואקירי". תאוריה אחרת קושרת את השם למילים שמשמעותן "מים זורמים ומהירים". סיפור נוסף מספר ששליח מסחר קיבל כתובת לא ברורה, והמילה שנקראה על-ידי הסוחר הפכה לשם הנהר ואז לאזור ולמדינה.

המדינה ידועה בכינויים כמו "קצה של ברזיל" ו"מדינת עצי הגומי". התושבים נקראים אקריאנו/אקריאנוס.

ב-1867 הוקצה השטח לבוליביה על-פי ברית איקוצ'ו. בסוף המאה ה-19 החלו מאבקים על השליטה באיזור. ב-14 ביולי 1899 לואיס גלבז הכריז על רפובליקת אקרי. הרפובליקה הראשונה התקיימה עד מרץ 1900. מאמצים נוספים לעצמאות נמשכו עד 1903. ב-27 בינואר 1903 הוכרזה הרפובליקה השלישית של אקרי. לאחר מעורבות ברזילית הוסכם בחוזה פטרופוליס ב-11 בנובמבר 1903 שאקרי תסופח לברזיל. ב-25 בפברואר 1904 הפכה לחבל פדרלי, וב-1962 קיבלה מעמד של מדינה.

רוב אקרי שטוח, בגובה כ-200 מטרים. כ-89% משטחה מכוסה יערות האמזונאס. הנהר אקרי זורם לאורך הגבול הדרומי ומפריד אותה מבוליביה. הנהרות המרכזיים כוללים את ז'ורואה, טאראוואקה, מורו, אנווירה ושאפורי.

במדינה יש 34 אזורים ילידיים, שבהם חיים כ-12,000 ילידים. זהו כ-2% מאוכלוסיית המדינה. הם שייכים ל-14 אתניות שונות. השפות המדוברות שייכות למשפחות פאנו, אראווה, אראוואק וטופי-גוואראני. בחלק מהגבול עם פרו יש קבוצות שממעטות במגע עם זרים.

התיישבות של ברזילאים ממוצא אירופי התחילה במאה ה-19. בתקופת הזהב של תעשיית הגומי (כשלה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) הגיעו המונים מסיארה. משנות ה-1970 הגיעו גם תושבים מדרום ברזיל. לאורך השנים התקיימה תמהיליות עם הילידים. היו גם מהגרים מסורים-לבנון, איטליה, יפן וגרמניה.

אקרי מחולקת ל-22 מוניסיפיוס (רשויות מקומיות). הערים החשובות לפי מפקד 2010 הן: ריו ברנקו (336,038), קרוזיהו דו סול (78,507) וסנה מדורירה (38,029).

כלכלת אקרי מתבססת על גידולי גומי (חומר שמופק מעץ ומשמש בין היתר לייצור צמיגים), אגוזי ברזיל, בקר ועופות. ענף השירותים שולט בתוצר המקומי הגולמי עם כ-66%. התעשייה מהווה כ-28.1% והחקלאות כ-5.9% (נתוני 2004). הייצוא העיקרי הוא עץ (85.6%), עופות (4.7%) ומוצרי עץ (1.7%).

הדגל נכנס לשימוש ב-15 במרץ 1921. הוא וריאציה של דגל המדינה עם ירוק וצהוב. הצהוב מסמל שלום, הירוק תקווה, והכוכב מסמל את האור שהנחה את מי שעבדו כדי שאקרי תהיה חלק מברזיל.

אקרי היא מדינה בצפון-מערב ברזיל. בירתה היא ריו ברנקו. זו המדינה המערבית ביותר של ברזיל. שטחה דומה לנפאל. לפי מפקד 2010 חיו שם כ-733,559 אנשים.

יש כמה רעיונות לשם. ייתכן שהוא הגיע משפה אינדיאנית טופי ומשמעותו "נהר ירוק". אולי הוא עבר שינויים בשם ילידי כמו "אומאקירי". גם סיפור של שליח שמסר כתובת לא ברורה מסביר איך השם נדבק.

בסוף המאה ה-19 היו מחלוקות מי שולט באזור. כמה פעמים הכריזו על רפובליקה של אקרי. ב-1903 אקרי הצטרפה לברזיל לפי חוזה פטרופוליס. ב-1962 היא הפכה למדינה מלאה בתוך ברזיל.

הרוב של אקרי שטוח ומכוסה יערות אמזונאס. הנהר אקרי חוצה את הגבול עם בוליביה. יש מספר נהרות חשובים באזור.

יש בערך 34 אזורים של ילידים. כ-12,000 ילידים חיים שם. "ילידים" פירושו תושבים מקוריים של המקום. הם שייכים ליותר מ-10 קבוצות אתניות ודוברים שפות שונות.

אקרי מחולקת ל-22 מוניסיפיוס. הערים הגדולות הן ריו ברנקו וקרוזיהו דו סול.

אקרי מפורסמת בייצור גומי. גומי הוא חומר שמופק מעץ. עושים שם גם אגוזים, מגדלים בקר ועופות. רוב הכסף מגיע משירותים, אחר כך תעשייה ואז חקלאות.

הדגל הוצג ב-15 במרץ 1921. הצבעים הם ירוק וצהוב. צהוב מסמל שלום. ירוק מסמל תקווה. הכוכב מייצג את האנשים שעבדו כדי שאקרי תהיה חלק מברזיל.