ארבע הווארנות

ארבע הווארנות הן חלוקה מעמדית קדומה מהתקופה הוודית בהודו. החלוקה התפתחה באלף הראשון לפני הספירה, כשהשבטים ההודיים נדדו מזרחה מאזור אפגניסטן של היום. היווצרות המעמדות קשורה להתיישבות קבע ולמיסוד הדת והחברה הוודית.

המילה וארנה (Varna) משמעותה המקורית "צבע". היא לא התייחסה לצבע עור. הברהמינים (כוהנים ובעלי הידע הדתי) נוסחו וקידדו את המערכת בספרי המצוות וההלכות דהרמה-סוטרה ודהרמה-שסטרה. ספרות זו גם חילקה את החיים לארבע אשרמות (ashrama), תקופות חיים, ותיארה מה מצופה מאדם בכל מעמד ובכל שלב.

הווארנות המרכזיות, לפי סדר חשיבות, הן: הברהמין (כוהנים ולומדי המנטרה), הקשטריה (לוחמים ומנהיגים), הויישיה (איכרים וסוחרים) והשודרה (משרתים ועובדים). בני שלוש הווארנות ה"מיוחסות" נקראו נולדים פעמיים (Dvijas), כלומר תחילת לימודי הדת סימלה עבורם לידה מחדש. השודרה נחשבו נולדים רק פעם אחת מכיוון שאסור להם היה לקרוא בכתבי הקודש.

מחוץ למערכת עמדה קבוצת המנודים. המנודים היו קבוצות שנחשבו "טמאים" ונאסר עליהם מגע. הסיבה המקורית היא שהם לא אימצו את הפולחן הוודי וקיימו טקסים שזכו לחרם.

במזמור הידוע בריג־וודה מתואר מיתוס פורושה (Purusha): הקורבן הקוסמי שממנו צומחות הווארנות, הברהמין מפיו, הקשטריה מידיו, הויישיה מהבטן והירכיים, והשודרה מהרגליים. ההבחנות בין הווארנות וההתפתחות של הקאסטות חודדו בתקופה הקולוניאלית. המילה "קאסטה" הגיעה מהפורטוגזית. הבריטים, בסקרי אוכלוסין ובשאלות על קסטה או ג'אטי, חיזקו והחמירו את ההבחנות החברתיות.

ארבע הווארנות הן דרך חלוקה של אנשים בהודו העתיקה. זה קרה בתקופה הוודית באלף הראשון לפני הספירה. המילה וארנה (varna) פירושה "צבע".

ברהמינים הם הכוהנים ולומדי הטקסטים. הקשטריה הם לוחמים ומנהיגים. הוישיה הם איכרים וסוחרים. השודרה עוסקים בעבודה ובשירותים.

יש גם קבוצות שנמצאו מחוץ לחלוקה. קוראים להם המנודים. המנודים לא קיבלו את טקסי הוודים ונאסר עליהם מגע.

במיתוס מהריג־וודה יש שיר על פורושה (Purusha), יצור קוסמי. לפי השיר, כל וארנה נולדה מחלק אחר בגופו של פורושה.

המילה "קאסטה" הגיעה מהפורטוגזית. כשהבריטים עשו מפקדי אוכלוסין, הם שאלו אנשים לאיזו קאסטה הם שייכים. כך הבעיות בין הקבוצות נהיו ברורות יותר.