הרב יוסף שמואל ברנדויין-מוריה (1897, 1974) היה אדמו"ר (מנהיג חסידי) מסטרטין ורב פעיל בירושלים ובמקומות נוספים. נולד בירושלים, דור שישי בארץ, ולמד אצל סבו המקובל ורבנים בולטים בעיר. אביו נפטר בצעירותו, וחינוכו הושפע מסביו וממוסדות לימוד בירושלים.
ב‑1918 עמד מול קריאתו של זאב ז'בוטינסקי להצטרף לגדוד העברי ונאם בשם בני הישיבות, אך בשנות ה‑40 שינה גישתו וקרא לבני הישיבות לסייע במלחמת העצמאות. בשנת 1920 נישא בבוסטון לעליזה, בת אדמו"ר מבוסטון, ובתקופה קצרה התגורר בארצות הברית לפני ששב לירושלים.
ב‑1921 נשא נאום בטקס הכתרת הרב אברהם יצחק הכהן קוק לרב הראשי. בשנות ה‑20 ו‑30 פעל לביסוס היישוב היהודי: קרא לתושבי העיר העתיקה להתפרנס מעבודה וחקלאות, והשתתף ברכישת אדמות דרך חברת "זיכרון דוד". בין פעולותיו היה יסוד המושבה מגדל עדר ב‑1927, שאחר כך נמכר ונתן חלק לשם גוש עציון.
ברנדויין-מוריה היה ציוני ותמך בארגונים כמו אצ"ל ובלח"י (קבוצות לוחמות של אותה תקופה). משפחתו לקחה חלק במאבקים: בניו ובתו לחמו במסגרת ההגנה והאצ"ל. ביתו שימש מקום מקלט ולפעמים כמחסן נשק של הלוחמים, והוא כונה לעתים "הרבי האצ"לניק".
לאחר השואה החליט להחליף את שם המשפחה לגרסה עברית, "מוריה". בתקופת המדינה שימש כרב שכונות וקהילות, בין השאר בעין כרם ובפרובידנס שבארצות הברית, ועבד למען קליטת עולים, במיוחד ממרוקו. הוכר כיקיר ירושלים על חלקו בבניין העיר. נפטר ב‑1 באפריל 1974 ונטמן בהר הזיתים. בעיריית ירושלים הוקרא רחוב על שמו בפסגת זאב (1996).
יוסף שמואל ברנדויין-מוריה (1897, 1974) היה אדמו"ר (מנהיג חסידי) ורב. נולד בירושלים ולמד אצל סבו ורבנים בעיר.
ב‑1920 התחתן בבוסטון וחי מעט בארצות הברית. אחרי כן חזר לירושלים. הוא עזר לקנות אדמות ולבנות שכונות חדשות.
הוא תמך בקבוצות לוחמות שהיו אז (קבוצות שנאבקו להקמת המדינה). ביתו עזר ללוחמים והכיל מקלטים. אחר כך שינה את שמו ל"מוריה" לאחר השואה.
הוא שימש רב בשכונות כמו עין כרם ועזר לעולים חדשים. הוכר כאדם חשוב בירושלים. נפטר בשנת 1974 ונטמן בהר הזיתים. בשנת 1996 קראו רחוב על שמו בפסגת זאב.
תגובות גולשים