אריה (לאון) סימון

סר אריה (לאון) סימון (11 ביולי 1881, 27 באפריל 1965) היה סופר, מתרגם ופעיל ציוני יהודי בריטי-ישראלי. הוא שימש גם איש שירות ציבורי והיה ממנהיגי הציונים בבריטניה. בין השאר סייע בניסוח טיוטת "הצהרת בלפור", המסמך הבריטי שתמך ברעיון בית לאומי לעם היהודי; הטיוטה הזאת נכתבה על מפית ונמכרה ב-2005 בסות'ביס.

סימון נולד בסאות'המפטון ולמד במנצ'סטר ובאוקספורד. אביו שימש כרב מקומי. בראשית המאה ה-20 היה חבר בקבוצת משכילים יהודים במנצ'סטר, שתמכה בחיים ויצמן והדגישה את מעשה הציונות על פני זהות דתית. הוא היה חבר בוועד הצירים, הוועדה הפוליטית הציונית המייעצת ליצמן, בראשות נחום סוקולוב, וביקר בארץ ישראל ב-1917. אחרי שהכיר את אחד העם ב-1908, שם דגש גדול על תחייה תרבותית של העם היהודי.

ב-1904 הצטרף למשרד הדואר הבריטי. הוא התקדם עד להיות מנהל הטלגרף ואחר כך מנהל החסכונות. פרש ב-1944. קיבל תארים וכבודים בריטים: עמית מסדר האמבט ב-1931, וכתר על שמו (דרגת סר) ב-1944. ב-1945 נשלח לוועדת חקירה בריטית על חינוך בארץ, בראשות ארנולד מקנייר, וכבר אז הודיע על רצונו לעלות לארץ.

בשנת 1946 התיישב בירושלים ונבחר ליו"ר הוועד הפועל של האוניברסיטה העברית. הוא היה ממייסדי העיתון דגל ציון (1910) והירחון פלשתינה (1916). פרסם מחקר על הלאומיות היהודית (1920), ביוגרפיה ותרגומים של כתבי אחד העם (תרגום לאנגלית ב-1956), תרגם גם יצירות של אפלטון ומיל לעברית, ופרסם אסופה על הספרות היוונית העתיקה (1951). ב-1951 זכה בפרס טשרניחובסקי.

נישא לאלן אומאנסקי ב-4 באפריל 1916. לזוג היו שתי בנות ובן.

אריה (לאון) סימון (1881, 1965) היה סופר ומתרגם יהודי בריטי-ישראלי. הוא תמך ברעיון מדינה ליהודים. פעם הוא עזר לנסח טיוטת ההצהרה שבאה מבית הממשלה הבריטית. הטיוטה נכתבה אפילו על מפית ומאוחר יותר נמכרה במכירה.

נולד בסאות'המפטון ולמד במנצ'סטר ובאוקספורד. אביו היה רב. הוא הצטרף למשרד הדואר האנגלי ב-1904 ועבד там שנים רבות. ב-1944 פרש מעבודתו. קיבל כבוד רשמי בבריטניה ב-1931 וב-1944.

ב-1945 נסע לבדוק נושאי חינוך בארץ ישראל. ב-1946 עבר לגור בירושלים. שם היה יו"ר הוועד הפועל של האוניברסיטה העברית. הוא עזר להוציא עיתונים והיה כותב ומתרגם. פרסם חיבורים ותרגומים של כתבי אחד העם, ותרגם גם יצירות יווניות ומודרניות. ב-1951 קיבל פרס על עבודתו.

נישא לאלן אומאנסקי ב-1916. היו להם שלושה ילדים.

אחיו הבכור היה משה סימון (1874, 1955). משה תרגם ספרים חשובים ביהדות לאנגלית. בין היתר תרגם חלקים מהתלמוד, מדרש וזוהר.