אריה אליאס

אריה (אלבר) אליאס נולד בבגדאד בשנת 1921. כילד רצה להיות שחקן, ובגיל 12 הודיע על רצונו. הוא היה היהודי הראשון שהתקבל לפקולטה לדרמה באקדמיה לאמנויות יפות בבגדאד ב-1941. בעקבות פרעות והיחס המפלה בעיראק, עלתה משפחתו לארץ ב-1947. אליאס הוברח למשך חמישה ימים בתא המטען של משאית עד לנמל חיפה.

מיד לאחר עלייתו שירת בפלמ"ח, יחידת לחימה של היישוב, ובהמשך בצה"ל במלחמת העצמאות. הוא הצטרף ל"יחידת ש.מ. 2", יחידת האזנה ומודיעין שקדמה ליחידה 8200. שם הכיר את רעייתו יהודית.

אליאס השלים שהייה של כמה שנים בפריז בסוף שנות ה־50. שם למד קולנוע והשתלם באמנות התיאטרון אצל יוצרים מובילים בצרפת.

למרות הכשרתו, השפיע מבטאו המזרחי על סיכוייו להצטרף לתיאטראות הממוסדים בישראל. יחד עם זאת שיחק במחזות בולטות, וביים מופעים בארבעוּת הערבית בעיירות שונות. כמו כן ביים ושיחק בתסכיתים בערבית בקול ישראל.

אליאס הופיע בקולנוע מאז 1954 ושיחק במגוון תפקידים ניכרים. ב־1965 שיחק את האב האלכוהוליסט בסרט "הילד מעבר לרחוב". סרט זה זכה לביקורות חזקות, והפך אותו לשחקן מבוקש.

ב־1971 גילם את אלברט ב"השוטר אזולאי", סרט שכתב וביים אפרים קישון. הסרט היה מועמד לאוסקר וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב. עוד תפקידים בולטים שלו כוללים את מושיקו ב"קזבלן" (1973) ותפקידים בסרטים ובסדרות רבות לאורך שנות ה־60 עד ה־2000.

בשנות ה־70 הופיע אליאס בטלוויזיה החינוכית בסדרה "הילדים משכונת חיים" (1976). הסדרה נחשפה בפני דורות של תלמידים והכירה את אליאס לקהל צעיר.

בתחילת שנות ה־2000 זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר, ובהמשך קיבל גם פרס על מפעל חיים. בשנת 2013 העניקה לו אמ"י פרס מפעל חיים נוסף.

דבש תמרים, אוטוביוגרפיה בעריכת שלומי חסקי, 2005.

הוא מת ב־7 במאי 2015 בגיל 94. נקבר בבית העלמין האזרחי בכפר סבא. הותיר אחריו את רעייתו יהודית וילדיו. שמו הונצח ברחובות בנתיבות וברמלה, והאולם המרכזי של תיאטרון גבעתיים נקרא על שמו.

אריה אליאס נולד בבגדאד ב־1921. כבר בילדות רצה להיות שחקן. כשהיה צעיר הגיע לארץ ישראל בסוף שנות ה־40. הוא נסע חבוי בתא מטען של משאית ובא לנמל חיפה.

הוא שירת בפלמ"ח. הפלמ"ח הייתה קבוצת לחימה של היישוב. אחר כך שירת בצה"ל והיה ביחידת מודיעין להאזנה.

אליאס למד משחק ועבד בתיאטרון. לפעמים לא קיבלו אותו בגלל מבטאו. הוא בכל זאת ביים הצגות וקרא סיפורים ברדיו בערבית.

הוא שיחק בסרטים ובהצגות רבות. בתפקידים בולטים שיחק ב"הילד מעבר לרחוב" וב"השוטר אזולאי". "השוטר אזולאי" זכה בפרס גלובוס הזהב.

בשנת 1976 שיחק בסדרה לילדים בשם "הילדים משכונת חיים". התוכנית נצפתה בבית הספר והילדים זכרו אותו.

הוא כתב אוטוביוגרפיה בשם "דבש תמרים" בשנת 2005. פרסו נקראו על שמו רחובות, וגם אולם בתיאטרון נקרא על שמו.

הוא נפטר ב־7 במאי 2015 בגיל 94.