אריה סיון (4 באוגוסט 1929, 19 ביוני 2015) היה מורה, משורר, סופר ומתרגם ישראלי. הוא זכה בפרס ישראל לשירה עברית ב-2010.
נולד בתל אביב בשם אריה בומשטיין. הוריו הגיעו לארץ בשנות ה־20. ב־1947 הצטרף להכשרה של בוגרי תנועת "המחנות העולים", תנועה קיבוצית לנוער, והתגייס להכשרה המגויסת של הפלמ"ח. הפלמ"ח היא יחידת לחימה של אז. השתתף במלחמת העצמאות כחבר בגדוד הראשון של הפלמ"ח, במסגרת מחלקה מפקדת.
ב־1953 קיבל תואר ראשון בלשון עברית ובספרות מהאוניברסיטה העברית. משנת 1955 ועד פרישתו ב־1990 לימד ספרות, לשון ותנ"ך בתיכון כצנלסון בכפר סבא.
היה חלק מהחבורה הספרותית "לקראת" עם משוררים כגון משה דור ונתן זך. אוסף שיריו הראשון יצא ב־1953 בקובץ משותף. פרסם ספרי שירה, תרגומים וספר פרוזה בשם "אדוניס" (1992). הוא השתמש בשם העט אריה סיון, ושם זה הוטמע אחר כך כתעודת זהות.
זכה בפרס ברנר ב־1989 ובפרס ביאליק ב־1998, ולבסוף בפרס ישראל ב־2010.
התגורר ברמת השרון. היה נשוי ואב לשני בנים. בנו אלוף בן היה עורך העיתון "הארץ".
הוציא ספרי שירה, פרוזה ותרגומים.
אריה סיון (1929, 2015) היה מורה ומשורר מישראל. הוא קיבל פרס חשוב לשירה ב־2010.
נולד בתל אביב ושמו היה אריה בומשטיין. כשהיה צעיר הצטרף להכשרה של תנועת נוער בשם "המחנות העולים". אחר כך שירת בפלמ"ח. הפלמ"ח היא יחידה צבאית של אז.
למד באוניברסיטה והיה מורה בתיכון במשך שנים רבות. הוא כתב שירים, תרגם ספרים וכתב גם ספר עלילתי בשם "אדוניס".
זכה בפרסים ספרותיים חשובים, כולל פרס ישראל.
התגורר ברמת השרון. היה אב לשני בנים. אחד מבניו עבד כעורך בעיתון "הארץ".
תגובות גולשים