אריה כשר

אריה כשר (1935, 26.10.2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. התמחה בחקר היהודים ובארץ ישראל בתקופת הבית השני, כלומר התקופה ההיסטורית שבה עמד בית המקדש השני.

נולד בכפר ויתקין וגדל שם. בצעירותו חיבר פיילטונים שנשמעו ברדיו. שרת בנח"ל ובגדנ"ע וסייע במושבי עולים בנגב לאחר קריאתו של דוד בן-גוריון.

את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו עסקה ברקע היסטורי ובמשיחיות. את הדוקטורט (תואר מחקרי גבוה) קיבל בשנת 1973; הדיסרטציה בדקה את מעמדם הזכויותי והמדיני של יהודי מצרים בתקופה ההלניסטית ובתחילת השלטון הרומי.

כשר לימד שנים רבות בחוג להיסטוריה של עם ישראל בתל אביב. היה פרופסור מן המניין ועמד בראש המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה, המקושר גם ליד בן צבי. שירת כחוקר אורח באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטאות בארצות הברית. פרש לגמלאות בשנת 2005.

היה נשוי לתמר, אמנית, ואב לשלוש בנות. בתו הבכורה, אורנה יקיר, הייתה שדרנית, מחזאית וסופרת ילדים. נפטר ב־26 באוקטובר 2011 ונקבר בבית העלמין במושב צור משה ליד בתו אורנה.

ספר זה הוא מחקר מונוגרפי חלוצי על העמים שלא היו יהודים ושכנו בארץ ישראל. כשר בדק אותם בעיקר דרך מקורות כמו יוסף בן מתתיהו, כי רוב העמים הללו לא השאירו חיבורים היסטוריים משלהם.

הספר מתאר את היחסים בין היהודים לערים ההלניסטיות בארץ, לאורך התקופה משלטונו של אלכסנדר מוקדון ועד לסיום המרד הגדול נגד הרומאים. כשר מראה את היריבות המדינית, הכלכלית והדתית בין הקבוצות.

בביווגרפיה זו כשר, יחד עם הפסיכיאטר פרופ' אליעזר ויצטום, ניתח את אישיותו של הורדוס בגישה פסיכואנליטית, כלומר בעזרת כלים של פסיכולוגיה כדי להבין מניעים נפשיים. הם מתארים אותו כאדם פרנואידי, שרדף ונהג בחומרה כלפי מי שחשד בהם. את כתב-היד קיבל בפרס בהט בשנת 2006.

עבור שני ספריו ההיסטוריים המרכזיים זכה כשר בפרס ביאליק. בנוסף קיבל פרסים נוספים, ביניהם פרס שלום בארון בשנת 1978 והוכר כיקיר העיר נתניה.

אריה כשר (1935, 2011) היה פרופסור ומורה גדול בהיסטוריה בתל אביב. הוא למד את תקופת הבית השני. תקופת הבית השני היא תקופה קדומה שבה עמד בית המקדש השני.

הוא נולד בכפר ויתקין. בשירותו הצבאי היה בנח"ל. עזר למיישבים חדשים בנגב. למד באוניברסיטת תל אביב וקיבל תואר דוקטור. דוקטורט הוא תואר גבוה מאוד בלימודים.

היה נשוי לתמר והיה אב לשלוש בנות. בתו אורנה היתה סופרת ושדרנית. אריה נפטר ב־26 באוקטובר 2011 ונקבר ליד בתו.

כשר כתב ספרים על העמים שחיו בארץ ישראל ועל הקשר שלהם ליהודים. בספר אחד הוא בדק את תושבי הערים ההלניסטיות, ובספר אחר בחן את הקשרים ההיסטוריים עד סיום המרד הגדול.

בספר על הורדוס עבד עם רופא נפש כדי להבין את אישיות המלך. הם מצאו שהורדוס היה מאוד קשה כלפי יריביו ובני משפחתו. על ספר זה קיבל פרס חשוב בשנת 2006.

כשר זכה גם בפרס ביאליק ובפרסים מקומיים אחרים. הוא פרש לגמלאות ב־2005.