פרנקפורט, גרמניה
אריק הומבורגר אריקסון (15.6.1902, 12.5.1994) היה פסיכולוג יהודי-אמריקאי. הוא פיתח את תאוריית השלבים הפסיכו-חברתיים, אחת התאוריות המרכזיות בפסיכולוגיה ההתפתחותית. בשנת 1973 נשא את הרצאת ג'פרסון, אות כבוד אמריקני למחקרים במדעי הרוח.
נולד בפרנקפורט ב-1902. אביו עזב את המשפחה לפני לידתו. אמו, קרלה אברמסון, הייתה יהודייה מקופנהגן. כשהיה קטן אומץ רשמית על ידי תיאודור המבורגר ב-1911. בגלל מראה נורדי וחינוך יהודי סבל מדחייה חברתית וזהות בעייתית בילדותו.
כמבוגר הגיע לווינה, עבר פסיכואנליזה והוכשר על ידי אנה פרויד (פסיכולוגית וידידת פרויד). שם קיבל גם השכלה בשיטת מונטסורי להתפתחות ילדים. בשנת 1933 היגר לארצות הברית, שינה את שמו ל'אריקסון' וגר שם עד מותו. הוא היה נשוי לג'ואן אריקסון.
אריקסון שם את הדגש על ה'אני' (החלק בנפש שמנהל את ההתנהגות והזהות). בניגוד לפרויד, שהיה ממקד בדחפים המיניים, אריקסון התעניין בעיקר בהשפעה החברתית על הפרט. הוא חש שהמשימה העיקרית של האני היא לבנות זהות (מי אני) ולפתח שליטה עצמית. כשאדם לא מצליח לגבש זהות, הוא חש בלבול וחוסר יציבות. אריקסון הדגיש שההתפתחות תלויה גם בסביבה ובחברה.
אריקסון הרחיב את ההשקפה של פרויד לכל החיים. הוא תיאר כל תקופה כחוויה עם משבר שצריך לעבור. כל פתרון מוצלח מניב תכונה חיובית; כישלון עלול ליצור קשיים מתמשכים.
1) תינוקות, אמון מול חשדנות: התינוק לומד אם העולם בטוח. תוצאה חיובית: אמון. כישלון עלול להשפיע קשות על הבריאות הנפשית.
2) גיל הגלגול/פעוטות, אוטונומיה מול בושה: הילד מפתח שליטה בגוף ובהתנהגות. אוטונומיה (יכולת לשלוט בעצמך) מביאה כוח רצון. חינוך נוקשה עלול לגרום לבושה וספק.
3) גיל המשחק, יזמה מול אשמה: הילד מנסה מטרות חדשות ולומד לזהות מגבלות. הצלחה מייצרת מטרה (יכולת להגדיר מטרות ולהתמיד בהן). חינוך חוזר ונשנה עלול לעכב יזמה.
4) גיל בית הספר, יצרנות מול נחיתות: הילד לומד לעבוד ולהשיג תוצאות. הצלחה מחזקת יכולת לעבוד ולהתאים לחברה. כישלון עלול לגרום לתחושת נחיתות.
5) גיל ההתבגרות, זהות מול בלבול זהות: המתבגר מנסה תפקידים שונים כדי לגבש את עצמו. פתרון מוצלח מוביל לנאמנות (עקביות בזהות). כישלון יכול לגרום לבלבול, התחמקות ממחויבות או חיפוש זהות שלילית.
6) בשלות מוקדמת, אינטימיות מול בדידות: האדם בוחר שותף ומפתח קרבה. אינטימיות (קירבה ופתיחות עם אחרים) מחזקת את זהותו. כישלון עלול להוביל לבעיות ביצירת קשרים.
7) בגרות, פוריות מול קיפאון: השלב עוסק ביצירת המשכיות ובטיפוח הדור הבא. פוריות כאן פירושה דאגה לאחרים ולקהילה. כישלון עלול לגרור משבר אמצע החיים.
8) זיקנה, שלמות מול ייאוש: האדם בוחן את חייו. אם הוא שמח בסיכום חייו, הוא חווה אחדות האני (תחושת שלמות). אם לא, עלול להרגיש ייאוש.
התיאוריה של אריקסון משלבת את ההשפעה הפנימית עם ההשפעה החברתית. הרעיונות שלו מדגישים שאנשים משתנים לאורך כל חייהם, ושמשברים הם חלק טבעי מהצמיחה.
פרנקפורט, גרמניה
אריק אריקסון (1902, 1994) היה פסיכולוג חשוב. הוא חקר איך אנשים משתנים לאורך החיים.
נולד בגרמניה. אמו הייתה יהודייה. כשהיה קטן אומץ על ידי רופא בשם תיאודור. הוא עבר לווינה ללמוד טיפול בילדים והיגר לאמריקה ב-1933. הוא נשא את השם אריקסון והיה נשוי לג'ואן.
אריקסון חש שהדברים החשובים בעיצוב האדם הם גם חברים ומשפחה. הוא דיבר על ה'אני' (מי מנהל את ההתנהגות שלנו) ועל זהות (מי אני).
אריקסון אמר שיש שמונה שלבים חשובים בחיים. בכל שלב יש קושי שצריך לפתור.
1) תינוקות: ללמוד לאמון. אמון זה להרגיש שהמבוגרים דואגים לך.
2) פעוטות: ללמוד לשלוט בעצמך. אוטונומיה זה כשאתה יכול לעשות דברים לבד.
3) משחק: ללמוד ליזום ולתכנן. הצלחה נותנת מטרה.
4) בית ספר: ללמוד לעבוד ולהצליח. זה נותן תחושה של יכולת.
5) התבגרות: למצוא מי אתה. זה חשוב כדי להיות עצמך כמבוגר.
6) בגרות מוקדמת: למצוא חבר/בת זוג ולהתקרב לאחרים. אינטימיות זו קרבה אמיתית.
7) בגרות: לדאוג לאחרים ולגדל ילדים.
8) זקנה: להסתכל על החיים ולהחליט אם הם בעלי משמעות. אם כן, האדם מרוצה.
אריקסון לימד שקשה לפתור חלק מהשלבים בלי עזרה מהמשפחה ומהחברה.
תגובות גולשים