ארכלאוס (נשיא)

שמו המלא היה כנראה "הורדוס ארכלאוס". מטבעות ברונזה שנמצאו נושאים את הכתובת "הורדוס אתנארכס", ומכך נראה שהשם חיבור לשם אביו, הורדוס הגדול.


ארכלאוס נולד סביב 23 לפנה"ס. אימו היתה מלתקי השומרונית. כמו רוב בני הורדוס, גדל וחונך בחצר רומא וחזר לארץ רק בבגרותו, לקראת מות אביו.

לפי צוואת הורדוס אמור היה ארכלאוס לרשת חלק גדול מהממלכה. מכיוון שצוואה זו דרשה אישור הקיסר, ארכלאוס התכונן לנסוע לרומא. בינתיים פנו אליו נציגי העם בבקשה להקל במסים ולשחרר אסירים. בתחילה הוא הבטיח לטפל בהם, אך סירובו להחליף את הכהן הגדול יועזר, אחרי הריסת נשר הזהב, הגביר את המתח עם העם.

בערב פסח פרץ עימות אלים בין חיילי ארכלאוס והקהל. לפי המקורות נהרגו כ־3,000 יהודים. החוקרים חלוקים בשאלה איך זה התחיל: חלקם מייחסים זאת לנוכחות חיילים בעיר; אחרים רואים בכך תמרון מכוון מצדו.

בנסיעתו לרומא התייצבו מול אוגוסטוס גם משלחות מהעם, מהשומרונים ומהערים היווניות. חלק דרש לבטל את צוואת הורדוס ולספח את יהודה לנציבות רומית. במהלך הזמן פרצו בארץ מרידות רחבות, והנציב הרומי בסוריה שלח כוחות כדי לדכאן.

לאחר ששמע אוגוסטוס על האי־שקט, ביטל את צוואת הורדוס. ארכלאוס לא מונה למלך מלא, אלא ל"אתנארכוס" (אתנארכוס = נשיא העם), תואר מדורג יותר. אחיו הורדוס אנטיפס ופיליפוס קיבלו חלקים אחרים של הממלכה כתת־שליטים.

כשחזר ארכלאוס, הוא דיכא קבוצות קיצוניות והאשים את יועזר בן ביתוס בתמיכה במורדים. הוא העביר את כהונת הכהן הגדול לאחיו אלעזר, שיפץ את ארמון המלך ביריחו והקים מערכת מים שהעבירה מים משדות סמוכים. בנוסף ייסד כפר שנקרא על שמו, ארכלאיס.

לאחר עשור לשלטונו הגישו נציגים תלונות באוגוסטוס על מדיניותו המדכאת. הקיסר הדיח את ארכלאוס, החרים את רכושו והגלותו לגאליה (כיום חלק מצרפת). יוסף בן מתתיהו מציין שאחרי הוצאתו להורג של אנטיפטרוס ב־4 לפנה"ס ארכלאוס גירש את אשתו מרים ונשא את גלפירה, אלמנת אחיו, נישואין שעוררו זעם בקרב נתיניו. ארכלאוס מת בגלות בגאליה בערך בשנת 16 או 18 לספירה.

שמו היה הורדוס ארכלאוס. על מטבעות כתוב "הורדוס אתנארכס".


הוא נולד בערך ב־23 לפנה"ס. אמו יוצאת משומרון. ארכלאוס גדל ברומא וחזר לארץ כשאבייו מת.

הורדוס רצה שנתן ארכלאוס חלק גדול מהממלכה. הקיסר ברומא היה צריך לאשר זאת.

בערב חג הפסח היה עימות בין חייליו של ארכלאוס ובין אנשים בירושלים. לפי המקורות נהרגו כ־3,000 אנשים.

העם שלח נציגים לרומא וביקש לבטל את צוואת הורדוס. פרצו מרידות בארץ. הקיסר החליט שלא למנותו למלך מלא. הוא קיבל את התואר אתנארכוס (אתנארכוס = נשיא העם).

ארכלאוס שיפץ את ארמון יריחו. הוא הקים מערכת מים שהעבירה מים לשדות. גם יסד כפר שנקרא ארכלאיס.

הוא התחתן עם גלפירה, אלמנת אחיו. הנישואין האלה כעסו על חלק מהאנשים, כי זה נחשב אסור לפי חוקי היהדות.

אחרי תלונות הושב לקיסר. אוגוסטוס הדיחו והגלותו לגאליה, במקום שכרוכי־להיום בצרפת. ארכלאוס מת שם בשנת 16 או 18 לספירה.