ארל וורן

ארל וורן (19.3.1891, 9.7.1974) היה משפטן ופוליטיקאי אמריקאי. הוא שירת כמושל קליפורניה בשנים 1943, 1953, היה מועמד לסגן הנשיא ב־1948, וכיהן כנשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית בין 1953 ל־1969. כנשיא בית המשפט, השופט הראשי קידם פסקי דין חשובים בזכויות האזרח והחירות.

ארל נולד בלוס אנג'לס להורים מהגרים מנורווגיה ושוודיה. הוא למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וסיים תואר במשפטים ב־1914. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ארצות הברית כלוטננט ראשון והיה מדריך למחנה אימונים.

לאחר המלחמה התחיל וורן שירות ציבורי. ב־1925 מונה לתובע מחוזי במחוז אלאמידה; תובע מחוזי הוא עורך הדין שמייצג את המדינה בתיקים פליליים. שם צבר שם של אכיפה נוקשה. ב־1935 נבחר לעמדת הנהגה בלשכת הבונים החופשיים בקליפורניה, וב־1939 מונה לתובע הכללי של המדינה. תובע כללי הוא עורך הדין הראשי של המדינה.

וורן היה דמות בולטת במפלגה הרפובליקנית במדינה. בשנות ה־30 וה־40 ניהל קמפיינים והעמיד פנים עצמאי בבחירות, אך שמר על קשרים חזקים עם המפלגה.

ב־1942 נבחר למושל קליפורניה והושבע ב־1943. הוא נבחר לשלוש קדנציות רצופות, הישג נדיר. כמושל קידם פיתוח כלכלי וחיזק את מערכת ההשכלה הגבוהה. בעת מלחמת העולם השנייה תמך בקליטה בבתי המחסה של יפנים־אמריקאים, החלטה שנויה במחלוקת.

בבחירות של 1948 רץ כמועמד לסגן הנשיא לצד תומאס דיואי. הוא הפסיד לנשיא הדמוקרטי הארי טרומן.

ב־1953 מינה אותו נשיא דווייט אייזנהאואר לנשיא בית המשפט העליון. המינוי נחשד כצעד פוליטי. בתפקיד זה וורן הוביל שורה של פסקי דין שהשפיעו עמוקות על החברה האמריקאית.

ב־1954 קבע בית המשפט פה אחד כי הפרדה בגזע בבתי ספר אינה חוקתית. פסק דין זה, בראון נגד מועצת החינוך, היה נקודת מפנה בתנועה לשוויון.

בית המשפט בראשותו קבע גם עקרונות של שוויון ייצוג בבחירות ("אדם אחד, קול אחד") והטמיע את אזהרות מירנדה. פסק דין מירנדה נגד אריזונה חייב שוטרים להודיע לעצורים על הזכויות שלהם לפני חקירה.

וורן עמד בראש ועדה לחקירת רצח נשיא ג'ון קנדי. הוועדה קבעה כי לי הארווי אוסוואלד פעל לבדו. המסקנה נשארה שנויה במחלוקת בקרב הציבור.

וורן פרש ב־1969. הוא נפטר ב־1974. לאחר מותו הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית, וקולג' באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו נקרא על שמו.

למרות שהחל בקריירה פוליטית שמרנית יחסית, פסקיו השפיעו רבות על זכויות אזרח וחופש הפרט בארצות הברית. כיום נחשב לאחד השופטים המשפיעים במאה ה־20, אך גם דמות שנויה במחלוקת בחלקים מסוימים של הציבור.

ארל וורן (1891, 1974) היה איש חוק ופוליטיקה בארצות הברית. הוא כיהן כמושל קליפורניה. מושל זהו המנהיג של מדינה.

וורן נולד בלוס אנג'לס להורים שהגיעו מנורווגיה ושוודיה. הוא למד משפטים, זאת אומרת חוקי המדינה. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא והדריך חיילים.

מאוחר יותר עבד כעורך דין של המדינה. ב־1925 הוא הפך לתובע מחוזי. תובע מחוזי הוא מי שמייצג את המדינה במשפטים נגד עבריינים.

ב־1943 הפך וורן למושל קליפורניה. הוא נבחר שלוש פעמים ברציפות. כמושל עזר לפתח את הכלכלה וההשכלה במדינה. בתקופת המלחמה תמך בעמדות קשות כלפי יפנים־אמריקאים. זה נושא שנויות במחלוקת.

ב־1948 רץ כמועמד לסגן הנשיא. המפלגה שהתמודד מולה ניצחה.

ב־1953 מינה אותו הנשיא לשופט הראשי בבית המשפט העליון. השופט הראשי מוביל את השופטים שקובעים חוקים חשובים.

ב־1954 קבעו השופטים שלא נכון להפריד תלמידים לפי גזע. זה פסק דין חשוב לשוויון.

וורן הוביל ועדה שבדקה את רצח הנשיא ג'ון קנדי. הוועדה אמרה שאדם אחד בלבד ביצע את המעשה.

וורן פרש ב־1969 ונפטר ב־1974. לאחר מותו קיבל אות כבוד גדול. יש גם קולג' שנקרא על שמו.

וורן עזר לשנות חוקים לטובת שוויון וחופש. אנשים זוכרים אותו בגלל פסקי הדין והחקירה שהוביל.