יש שתי שפות שמקורן בארמנית. אחרי רצח העם הארמני השתמרה הארמנית המערבית בעיקר בתפוצות, כלומר בקרב ארמנים שחיים מחוץ לארמניה.
הארמנית שייכת למשפחת השפות ההודו‑אירופיות, אבל היא שלוחה נפרדת בתוך המשפחה. חוקרים מצביעים על קשרים אפשריים לשפה הפריגית שנכחדה וליוונית. בשפה יש רבות מילים מושאלות מפרסית, ויש השפעות משפות הקווקז שעליהן דיברו העמים השכנים.
היצירות הספרותיות הראשונות הארמניות הופיעו מהמאה ה‑5 ואילך. הן נכתבו בארמנית קלאסית שנקראת גרבר, ושמרה על חוקיה הכתובים. במהלך הזמן השפה המדוברת התפתחה מאוד, בעוד הכתובה כמעט לא השתנתה.
האלפבית הארמני כולל 36 אותיות. לפי המסורת הוא נוצר על ידי הנזיר מסרוב משדוץ (מסרוב הקדוש) בשנת 405.
קטגוריות של עיצורים (צלילים שלא מהווים תנועות) מתוארות בטבלאות. הטבלאות מסווגות עיצורים לפי מיקום והגייה, כמו סדקי, חכי, מכתשי ושפתי. יש גם הסבר גרפי ותעתיקים לפורמליזציה של הצלילים.
הערה פרקטית: ארמנים באיראן מבטאים צליל מסוים בצורת [ɹ]. סימון IPA [ɹ] הוא סימון פונטי שמייצג צליל r קרוב לזה שבאנגלית, והוא דומה להגייה בארמנית העתיקה.
יש שתי שפות שיוצאות מהשפה הארמנית. אחרי רצח העם הארמני, הארמנית המערבית נשארה בעיקר אצל ארמנים שחיים בחוץ לארץ.
ארמנית היא שפה מהמשפחה ההודו‑אירופית. היא מיוחדת ומשתייכת לכת של עצמה. יש לה מילים משפות כמו פרסית. גם השפות של האזור הקווקז השפיעו עליה.
הספרים הארמניים הראשונים נכתבו מהמאות החמישית ואילך. הם נכתבו בארמנית קלאסית שנקראת גרבר. השפה שנכתבה נשארה דומה, אבל הדיבור השתנה עם השנים.
האלפבית הארמני יש בו 36 אותיות. לפי המסורת, הנזיר מסרוב משדוץ (מסרוב הקדוש) המציא אותו בשנת 405.
עיצורים הם צלילים שאינם תנועות, למשל צלילי‑ר וצלילי‑ש. יש טבלאות שמסדרות את העיצורים לפי איך ומאיפה הם יוצאים בפה.
יש הערה: ארמנים באיראן מבטאים צליל שנכתב [ɹ]. זהו צליל ר, דומה ל‑R באנגלית, וכך נהגו גם בארמנית העתיקה.
תגובות גולשים