הרובע הארמני

הרובע הארמני הוא אחד מארבעת הרובעים שבעיר העתיקה של ירושלים. שם הרובע מגיע מהפטריארכיה הארמנית, מוסד הנהגת הכנסייה הארמנית בעיר. ברובע יש קהילה ארמנית עתיקה, אך כיום רק כמה מאות מתושבי הרובע הם ארמנים; בסך הכל התגוררו בו כ-2,205 איש נכון ל-2022.

העיקר ברובע הוא מתחם סגור של כ-34 דונם, מוקף חומה ונחשב כמנזר גדול. נזירים (אנשי דת שחיים במנזר) וישראלים חילוניים מארמניה ומהתפוצות גרים בו. שערי המתחם נסגרים בלילה בשעה 22:00 ורק תושבים מורשים להיכנס. יש בו סמינר, בית ספר לכמרים מארמניה ומהתפוצות, ובית ספר מקומי שמנוהל על ידי הכנסייה.

יש הפרדה בין אנשי הדת לבין הקהילה החילונית. הכומר הקהילתי לא יכול להתמנות מבני הקהילה המקומית. כנסיית המלאכים הקדושים משמשת לטקסי הקהילה, וקתדרלת יעקב הקדוש משמשת לטקסים רשמיים וחגים. התושבים החילוניים משלמים שכר דירה, בעוד הנזירים מתקיימים מקיצבה כנסייתית. בתוך המתחם פועלים גני ילדים, מועדוני נוער ומועדוני מבוגרים. מועדונים אלה הם חילוניים; כמרים אינם חברים בהם כדי שלא יקבלו לגיטימציה דתית.

קיימת גם תמיכה כלכלית: מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה יכול לקבל מלגות מקרן שנוסדה לעזרה לאחר רצח העם הארמני (ההתנקשות ההיסטורית בעם הארמני).

שפה וזהות: הארמנים בירושלים לא מחשיבים עצמם ערבים. שפת האם שלהם היא ארמנית, והכנסייה הארמנית פועלת לשימור התרבות, השפה והמורשת. הקהילה אינה מקבלת מצטרפים חדשים שאינם ממוצא ארמני, למעט נשים שנישאו לארמנים.

הנוכחות הארמנית בירושלים קיימת מאז המאה ה-4. הארמנים שמרו על המקומות הקדושים, ובמיוחד על כנסיית הקבר. לאחר הכיבוש הערבי מונה הפטריארך הארמני הראשון בירושלים בשנת 638. בתקופת הצלבנים הרובע שגשג; קתדרלת יעקב הקדוש נבנתה בתקופות אלה. במאה ה-19 החלו לקרוא לאזור ״הרובע הארמני״.

במהלך התקופות הממלוכית והעות'מאנית הייתה לקהילה חשיבות רבה. בית הדפוס הארמני הופעל מאז 1833 והיה הראשון בעיר. באמצע המאה ה-19 הארמנים החלו לצאת מחומות העיר ולרכוש קרקעות בסביבתה.

לפני מלחמת העולם הראשונה הקהילה הורכבה בעיקר מנזירים. אחרי רצח העם הארמני הגיע גל פליטים של כ־20,000 איש, ורבים נשארו בירושלים. ב-1948 רבות מהמשפחות שחיו בירושלים המערבית עברו אל הרובע. בתקופת ירושלים המחולקת נחסמה הגישה לבית הקברות בהר ציון, והקהילה קברה את מתיה בתוך הרובע.

יש תוכניות להקמת מלון בשטח חניון שער ציון הנמצא היום.

בין המבנים הבולטים: קתדרלת יעקב הקדוש, סמינר תיאולוגי, ובית הדפוס הארמני משנת 1833.

קיימות תמונות היסטוריות של כמרים, הפטריארך, פליטים ומבנים ארמניים בעיר העתיקה.

הרובע הארמני נמצא בעיר העתיקה בירושלים. זה אחד מארבעת הרובעים בעיר.

ברובע יש מתחם סגור עם חומה. המתחם הוא כמו מנזר גדול. מנזר הוא מקום מגורים לאנשים דתיים שנקראים נזירים. יש שם גם משפחות שמתגוררות במתחם. השערים נסגרים בלילה בשעה 22:00.

יש סמינר. סמינר זה בית ספר לכמרים. יש גם בית ספר לילדים, גני ילדים ומועדונים לנוער.

יש שתי כנסיות חשובות: כנסיית המלאכים הקדושים לכבדי הקהילה, וקתדרלת יעקב הקדוש לטקסים מיוחדים.

ארמנים חיים בירושלים מאז המאה ה-4. הארמנים עזרו לשמור על המקומות הקדושים בעיר. אחרי אירועים קשים אצל הארמנים הגיעו לעיר פליטים רבים. חלק גדול מהם נשארו ברובע. ב-1948 הרבה משפחות מעיר מערבית עברו לרובע.

יש קתדרלה, סמינר ובית דפוס ישן משנת 1833.

יש תמונות ישנות של כמרים, הפטריארך ופליטים שגרו ברובע.