ארנון סופר (נולד ב־24 בדצמבר 1935) הוא פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה (חקר מקומות, תשתיות וסביבה) ולמדעי הסביבה. הוא אחד ממייסדי אוניברסיטת חיפה והיה פעיל גם בארגונים אזרחיים ובמוסדות ממשלתיים. מחקריו מתמקדים בישראל בנושאי דמוגרפיה, מים וסביבה בהקשרים פוליטיים ואסטרטגיים.
נולד בראשון לציון למשפחה שעלתה מבלארוס. כנער שיחק כדוריד ושירת בנח"ל. המשפחה חוותה אובדן כשאחיו נהרג לאחר מלחמת העצמאות. כיום הוא גר בחיפה, נשוי ואב לארבעה ילדים.
סופר למד גאוגרפיה והיסטוריה לתואר ראשון ותואר שני באוניברסיטה העברית. השלים דוקטורט בבניין ערים ובגאוגרפיה, ערך פוסט־דוקטורט בלונדון ופרסם עבודות על תעשייה ומיקום תעשיות, כולל מפרץ חיפה.
היה בין מקימי החוג לגאוגרפיה במכון שבדרך לאוניברסיטת חיפה, כיהן כראש החוג ועשה דרכו לפרופסור מן המניין. מילא תפקידי ניהול ופיקוח רבים באוניברסיטה, כולל דיקן ומשימות במרכזים אקדמיים שונים.
ייסד ב־2004 את קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה (חקר הקשר בין מרחב למשאבים וביטחון). הקתדרה בחנה נושאים כמו משאבים טבעיים, פריסת אוכלוסייה ותשתיות, וסיפקה ניירות עמדה וייעוץ.
שימש מרצה אורח באוניברסיטאות בארץ ובעולם. מלבד האקדמיה לימד רבות גם בכוחות הביטחון: במכללות של צה"ל, המשטרה והמכללה לביטחון לאומי.
מחקריו עוסקים בגאואסטרטגיה של ישראל: דמוגרפיה, מים, יחסי יהודים-ערבים, פיתוח פריפריה ואיכות סביבה. היה מקורב למקבלי החלטות והשתתף בשיחות מדיניות, בין השאר בנושאי מים ובתהליכים מדיניים כגון שיחות אוסלו.
סופר מזהיר מפערי ילודה בין קבוצות באוכלוסייה. הוא טען כי שיעור הילודה הגבוה באוכלוסייה הערבית, לצד הגירה בלתי־חוקית, מסכן לטעמו את קיום הרוב היהודי לאורך זמן.
סופר מתאר תופעה של ריכוז יהודים במישור החוף ומילוי הפריפריה בעיקר בערבים. הוא טוען שזה מוביל לצפיפות, בעיות סביבתיות, קריסת תשתיות וסכנות לאומית. הצעותיו כוללות העברת מוסדות ציבור לפריפריה, קידום תחבורה שם והגדלת השקעה בחינוך ובתשתיות בערים הצפופות.
סופר מתאר גידול אוכלוסייה בדואית מהיר בנגב והתרחבות פזורות לא־מוכרות. הוא מציין נתונים: בבוא המדינה מנו הבדואים כ־13,000; ב־2014 כ־220,000; ועל פי הערכות מסוימות צפויים יותר בעתיד. הוא טוען כי אין תשתיות בסיסיות בפזורות והציע לפתח מספר מועט של יישובים מוכרים ולהעניק תמריצים כספיים כדי לרכז שירותים.
סופר הגיב למחקר שטען כי נתוני האוכלוסייה הפלסטינית גדולים מדי, וכתב דו"ח שטען כי טענות אלה אינן מהימנות ומציג תרחישים דמוגרפיים שונים.
סופר טען כי פתיחה נרחבת של איחוד משפחות תוסיף מאות אלפי אנשים ממוצא פלסטיני בתוך עשרים שנה, והשפעתה על ביטחון וכלכלה תהיה משמעותית.
משנת 2009 הזהיר מסופר מהגירה בלתי־מבוקרת ממדינות אפריקה דרך מצרים. הוא העריך מספרים שונים בשנים 2009, 2014 והתנגד לאיזרוח נרחב מסיבות ביטחוניות, חברתיות ורפואיות, לטענתו.
סופר הגן על החקלאות היהודית וטען שהיא חיונית לביטחון המדינה ולחיי יישוב בפריפריה. הוא הציע לאפשר שימוש במים מותפלים לחקלאים כגמול על תרומתם.
למרות תמיכתו בהתנתקות מעזה, סופר תמך בשמירה על ריבונות ישראלית בבקעת הירדן מטעמי עומק אסטרטגי. לגבי הגדה, הזהיר מפינוי רגעי של אזורים שעלול לאפשר לקבוצות חמושות להשתלט.
משנת 2011 התריע מפני מגמות שמקרבות את המדינה לאופי דתי־ממוסד, והשפעותיהן החברתיות והפוליטיות.
סופר קרא לשקול הרחבה מערבה כלפי הים התיכון כדי למצוא שטחי תשתיות חדשים.
סופר ידוע בסגנון דיבור נחרץ. הוא מותח ביקורת גם על שמאל וגם על ימין ומביע דעות חזקות בנושאים אסטרטגיים, תקשורת ומדיניות ציבורית.
ארנון סופר נולד ב־1935. הוא פרופסור בגאוגרפיה. גאוגרפיה (לימוד מקומות וסביבה) עוזרת להבין ערים, מים ושטחים.
גדל בראשון לציון. שיחק כדוריד ושירת בנח"ל. היום הוא גר בחיפה, נשוי ואב לארבעה ילדים.
למד גאוגרפיה באוניברסיטה. היה בין מייסדי החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. לימד גם בכוחות הביטחון.
ייסד קתדרה לחקור איך מרחב ומשאבים קשורים לביטחון. הקתדרה פרסמה דעות ועשתה מחקרים.
חקר דמוגרפיה (כמה אנשים יש בכל מקום), מים, איכות סביבה ויחסי יהודים וערבים. לעתים ייעץ למקבלי החלטות.
הוא דאג שיותר אנשים יתיישבו במרכז הארץ. הוא קרא לזה "מדינת תל אביב". חשש שמילוי הפריפריה בערבים ובבדואים ייצור בעיות של תשתיות וחיים קשים.
סופר ציין שהאוכלוסייה הבדואית גדלה הרבה. בעבר היו מעט בדואים, ובהמשך היו מאות אלפים. הוא אמר שצריך לתעדף פיתוח של יישובים מסודרים ולספק תשתיות.
הציע להעביר משרדים ומוסדות לפריפריה. רצה לשפר תחבורה, חינוך ותשתיות בצפון ובדרום.
סופר מדבר בקול רם ולעתים בחריפות. יש מי שמסכים איתו ויש מי שמבקר אותו.
