ארנסט יפת

ארנסט ישראל יפת (8 במאי 1921, 22 במאי 1997) היה מנהל בכיר בבנק לאומי. שימש כמנכ"ל הבנק (המנהל הראשי) בין 1970 ל‑1977, ואחר כך כיו"ר מועצת המנהלים בין 1977 ל‑1986. הוא היה מהאנשים המרכזיים שנקשרו לפרשת משבר מניות הבנקים, והורשע בעבירות הקשורות לכך. בפסק הדין נכתב כי נחשב למומחה חשוב בבנקאות ובגיוס מטבע חוץ למדינה.

יפת נולד בגרמניה למשפחה של בנקאים. כשהיה בן 12 עלתה משפחתו לישראל. אביו יסד את "בנק יפת ושות'". ארנסט למד בגימנסיה ברחביה אך לא סיים, והחל לעבוד כשוליה בבנק המשפחתי. ב‑1941 התגייס לצבא הבריטי ושירת כחמש שנים בחיל המודדים.
לאחר המלחמה ניהל סניפים של בנק יפת, ואז עבד בבנק אגוד. ב‑1963 עבר לבנק לאומי והתקדם עד למשרת המנכ"ל בשנת 1970. ב‑1977 נבחר גם ליו"ר מועצת המנהלים, לצד תפקידיו המנהלתיים.

לפני כניסתו הייתה לבנק לאומי פעילות חוץ מוגבלת. יפת הרחיב את הפעילות הבינלאומית. הבנק רכש סניפים בניו יורק, התבסס בלונדון ופתח בנק בפריז. יפת חיפש לקוחות מקומיים ובנה קשרים עם בנקים זרים. כתוצאה מכך גדל חלקה של הפעילות הבינלאומית של לאומי, אך באזורים אלה הלקוחות היו לעתים בסיכון גבוה יותר.

יפת עמד בראש תחום האשראי בבנק. (אשראי = מתן הלוואות). בתקופה שבה הדוחות היו בעלי ערך היסטורי בלבד, הבנקים הסתמכו על ניסיון הבנקאים. יפת קבע גבולות להלוואות ונפגש לעתים קרובות עם הלקוחות כדי להכיר את מצבם.

במהלך שנות ה‑70 וה‑80 הוועילו הבנקים לבעודד עליית מחירי מניותיהם. ויסות מניות (הכוונה: ניסיון להשפיע על מחיר המניה) העלה את המעורבות הציבורית והשוק צמח. אך בסוף 1983 חלה מכירת מניות רחבה, והבנקים לא יכלו לייצב את המחירים. הממשלה והתערבה כדי לעצור את המשבר. בעקבות האירועים נוצרו הליכים משפטיים ובדיקות חקירה.

לאחר פרשת הוויסות פרש יפת מתפקידיו. ועדת חקירה קבעה כי הוא אחד האחראים לוויסות המניות. ב‑1987 פורסמו תנאי שכרו ופרישתו, מה שגרר ביקורת ציבורית. יפת עזב ארצה למשך תקופה ובהמשך חזר לישראל כדי לעמוד לדין.
במאי 1994 הורשע יפת בעבירות הקשורות למשבר המניות. הוא נידון ל‑11 חודשי מאסר בפועל, שנתיים על תנאי וקנס של 900 אלף ש"ח. בית המשפט העליון אישר את ההרשעה, אך המיר את המאסר בפועל.
ב‑1997 נפטר בניו יורק, ונטמן בהר הזיתים. בהלווייתו הלכו מנהלים מעטים מבנק לאומי וידידים שהיו לו.

ארנסט יפת (1921, 1997) היה מנהל חשוב בבנק לאומי. (מנכ"ל = מנהל ראשי).

יפת נולד בגרמניה ועלה ארצה בילדותו. הוא עבד בבנקים מאז שהיה צעיר. שירת בצבא הבריטי במשך כמה שנים.

כשהיה בראש הבנק פתח את הפעילות בחו"ל. הבנק קנה סניפים בניו יורק והקים סניפים נוספים באירופה.

יפת קבע מי יקבל הלוואות. (אשראי = הלוואות). הוא נפגש עם בעלי עסקים כדי להבין את מצבם.

בשנות ה‑80 חלו בעיות במחירי מניות של הבנקים. ניסיון להשפיע על המחירים לא הצליח. נוצר משבר גדול בשוק.

יפת עזב את תפקידיו אחרי הפרשה. הוא הורשע בבית משפט וקיבל עונש. לאחר מכן עבר לחו"ל. בשנת 1997 נפטר בניו יורק והובא לקבורה בהר הזיתים.