ארנסט רתרפורד

ארנסט רתרפורד (1871, 1937) היה פיזיקאי יליד ניו זילנד שנחשב לאבי הפיזיקה הגרעינית. הוא חקר את הרדיואקטיביות, כלומר פליטת קרינה מחומרים לא יציבים, וגילה שתי צורות של קרינה אלה כקרינת אלפא וקרינת בטא. קרינת אלפא היא למעשה גרעין של הליום.

הוא קיבל מלגה לקיימברידג׳ ועבד במעבדת קוונדיש לצד ג׳יי ג׳יי תומסון. תקופתו בקנדה כללה עבודות עם פרדריק סודי וגלתה גז חדש אשר התגלה כאיזוטופ של רדון ונקרא תורון. בשנת 1904 פרסם ספר על רדיואקטיביות.

בשנת 1908 זכה בפרס נובל לכימיה על מחקריו במבנה האטום ובחומרים רדיואקטיביים. הוא מצא שעופרת היא תוצר סופי של התפרקות אורניום, והראה איך מדידת קצב ההתפרקות מאפשרת תיארוך רדיומטרי של סלעים.

במנצ׳סטר הוכיח שקרינת אלפא היא גרעין הליום. בעזרת תלמידו האנס גייגר פיתח שיטות לזיהוי חלקיקים בודדים, מה שהניח את היסוד למונה גייגר. ניסוי הפיזור על רדיד זהב, שערך תלמידו ארנסט מרסדן ב-1911, הוביל לגילוי שמרבית מסת האטום מרוכזת בגרעין. נילס בוהר השתמש בתגלית זו כדי להציע את מודל האטום שלו.

במהלך מלחמת העולם הראשונה פעל לפיתוח שיטות לאיתור צוללות והמציא סוג של הידרופון. לאחר המלחמה, בניסויים של פגיעה בחלקיקים הוכיח שהוא הצליח להפוך חנקן לחמצן, ההישג הראשון של שינוי יסוד אחד לאחר.

מ-1919 ניהל את מעבדת קוונדיש בקיימברידג׳. תחת הנהגתו נעשו תגליות חשובות, ובהן גילוי הנייטרון בידי ג׳יימס צ׳דוויק ב-1932. אחד עשר מתלמידיו זכו בפרס נובל. רתרפורד כיהן כנשיא החברה המלכותית בין 1925 ל-1930.

בחייו הפרטיים נולדה לו בת אחת, איליין, שמתה בזמן לידת בנה הרביעי ב-1930. רתרפורד קיבל תואר אצולה ובחר בשם 'לורד רתרפורד מנלסון'. הוא מת בגיל 66 מסיבוכים לאחר ניתוח. לזכרו הונפקו בולים, דיוקנו על שטר של 100 דולר ניו-זילנדי, והיסוד האטומי 104 נקרא על שמו, רתרפורדיום.

ארנסט רתרפורד נולד בניו זילנד ב-1871. הוא היה מדען חשוב בפיזיקה.

הוא חקר רדיואקטיביות. רדיואקטיביות זה כשהחומר פולט קרינה. רתרפורד גילה שתי קרינות עיקריות. אחת מהן, אלפא, היא חלק קטן כמו גרעין של אטום הליום.

הוא למד בקיימברידג׳ ועבד במעבדת קוונדיש. ב-1908 קיבל פרס נובל על עבודתו במבנה האטום ובחומרים רדיואקטיביים.

ניסוי עם רדיד זהב הראה לו שהאטום קטן ומרוכז סביב גרעין. רעיון זה עזר לנילס בוהר להסביר איך אלקטרונים מסתדרים סביב האטום.

אחרי המלחמה הוא הצליח להפוך חנקן לחמצן בניסוי. זה היה הפעם הראשונה ששינו יסוד אחד לאחר.

מ-1919 ניהל את מעבדת קוונדיש. שם נעשו תגליות חשובות, כמו גילוי הנייטרון. רתרפורד גם כיהן כנשיא החברה המלכותית.

הוא מת בגיל 66 אחרי ניתוח. היום יש בולים עם תמונתו. היסוד האטומי מספר 104 נקרא רתרפורדיום על שמו.