ארתור שניצלר

ארתור שניצלֶלר (15 במאי 1862, 21 באוקטובר 1931) היה מחזאי וסופר יהודי‑אוסטרי. הוא היה גם רופא אף‑אוזן‑גרון, רופא שמתמחה באף, באוזניים ובגרון. שניצלר נחשב לאחד מנציגי המודרנה הספרותית של וינה יחד עם הוגו פון הופמנסתאל.

נולד בווינה כבנו הבכור של רופא מפורסם. ב־1885 קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת וינה. במשך שנים נדד בין הרפואה לכתיבה והיה דמות מרכזית בחיי התרבות הווינאיים בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20.

כתב מחזות וסיפורת שבהם התמקד בעיקר בתהליכים הפסיכולוגיים, כלומר במה שקורה בתוך הנפש של הדמויות. רבים ממוצריו מתרחשים בווינה של התקופה ומציגים דמויות טיפוסיות כמו חיילים, רופאים, אמנים ועיתונאים. דמות הנערה מהפרברים הופיעה אצלו לעתים והייתה שנויה במחלוקת.

שניצלר לא תיאר בדרך כלל מחלות נפש חריגות. הוא הראה את הקונפליקטים הפנימיים של אנשים רגילים, ואת המגבלות החברתיות בתחום המיניות והכבוד. כמו זיגמונד פרויד, גם שניצלר נתפס כמי שחוקר את תת‑המודע, כוחות שמפעילים אנשים מבלי שיהיה להם תמיד הסבר רציונלי. פרויד העריך את תובנותיו.

הנובלה "Leutnant Gustl" החדירה לספרות הגרמנית את ה״מונולוג הפנימי״, זרם מחשבות של הדמות כפי שהוא נשמע בתוכה. נובלה זו עוררה שערורייה שגרמה לו להיעמד לדין צבאי ולהישלל מדרגת מילואים.

היה כותב יומנים קפדני מגיל שבע־עשרה ועד יומיים לפני מותו. היומן שלו מונה כ־8,000 עמודים ופורסם בין 1981 ל־2000 בעשרה כרכים. הוא גם היה ידידו של בנימין זאב הרצל.

יצירתו "סיפור חלום" (Traumnovelle) שימשה כבסיס לסרט של סטנלי קובריק, "עיניים עצומות לרווחה". נקבר בבית הקברות המרכזי בווינה. אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית, ויש רחוב על שמו בשכונת פלורנטין בתל‑אביב.

ארתור שניצלֶלר (1862, 1931) כתב מחזות וסיפורים. מחזאי, כותב הצגות. הוא גם היה רופא אף‑אוזן‑גרון. זהו רופא שעוזר לאף, לאוזניים ולגרון.

נולד בווינה. בגיל צעיר קיבל תואר רופא. לפעמים עסק ברפואה ולפעמים כתב סיפורים.

הוא כתב על אנשים וינאיים ועל מה שהם מרגישים בפנים. השתמש בטכניקה שנקראת מונולוג פנימי. זה אומר שהקורא שומע את המחשבות של הדמות.

נובלה אחת שלו, "Leutnant Gustl", גרמה לו לבעיות עם הצבא. הוא גם כתב יומנים במשך שנים רבות. היומנים שלו הם כ־8,000 עמודים ופורסמו אחרי מותו.

הסיפור "Traumnovelle" שימש כבסיס לסרט של סטנלי קובריק, "עיניים עצומות לרווחה". הוא נקבר בווינה. אוסף על שמו נמצא בספרייה הלאומית. יש רחוב על שמו בפלורנטין בתל‑אביב.