אשדות יעקב

קיבוץ אשדות יעקב הוקם בשנת 1924 בעמק הירדן. תחילה קראו לו "גשר". הקבוצה הראשונה נקראה "אחדות" וכללה עולים מליטא ומליטביה. האדמות הראשונות היו בבעלות פיק"א, ארגון שהחזיק אדמות בארץ. בשל מחלוקות משפטיות עם שלטונות המנדט הבריטי, המתיישבים עברו בין השנים 1932, 1935 לאדמות בדלהמיה, שממזרח לנהר הירמוך. בשנת 1938 שונה שם היישוב לאשדות יעקב. השם מתייחס לאשדות הירמוך וליעקב דה רוטשילד, שהיה בעל האדמות לפני שהועברו לקרן.

בשנים 1938 ו־1942, 1943 נבנו אמתות מים לשאיבת מים מהירמוך לשדות. כך עמדו לרשות הקיבוץ מים להשקיה ולשימושים חקלאיים.

החלוצים שאפו לחברה שיתופית ועבדו קשה כדי לפתח חקלאות ותעשייה. בשנות ה־30 נבנו מבני רפת ובית ילדים. בתחילת שנות ה־30 הושלמו עבודות תחנת הכוח בנהריים, והחשמל החל להגיע לאזור.
במהלך השנים הגדיל הקיבוץ את הפעילות החקלאית: גידולי ירק, כרמים, עדר כבשים ואורוות סוסים. ענפים תעשייתיים נפתחו גם הם.
ב־1938 החל מפעל "אשד" לתעשיית המיצים והמרק, שסיפק מוצרים גם לצבא הבריטי. המפעל נסגר בשנות ה־60.

במשך שנות ה־40 גדל הקיבוץ והגיע למעל אלף חברים. ממנו יצאו גרעינים שהקימו קיבוצים נוספים. במלחמת העצמאות בשנת 1948 פונו תושבים לאזורי מחסה, וחלק מהפעילות האזרחית הופרעה.

ב־1927 החל בנייתה של תחנת הכוח ההידרואלקטרית נהריים, ביוזמת פנחס רוטנברג. התחנה נחנכה רשמית ב־1932 והספקה היה כ־18 מגה־ואט. במהלך מלחמת העצמאות נכבש האתר על ידי ירדן והפעילות נפסקה. במפות השביתת הנשק של 1949 הוגדר שטח ה"אי" כשייך לישראל, אך בתחנת הכוח נשלטה על ידי ירדן. ב־1994, בהסכם השלום עם ירדן, הוסדר מודל זמני לפיו תושבי אשדות יעקב איחוד יוכלו להמשיך לעבד אדמות באזור למשך 25 שנה. ב־2019 הועברו השטחים שבסופו של דבר לשליטה ירדנית.

ב־1950, 1951 החל בקיבוץ משבר פוליטי סביב סוגיות חינוך והשפעה פוליטית. בסופו של דבר השבר הוביל לפילוג, אשדות יעקב הייתה הקיבוץ הראשון שהתפלג. מרבית התומכים של מפא"י נשארו במקום והקימו את "אשדות יעקב איחוד". המיעוט שייצג את מפ"ם הקים קיבוץ נפרד בשם "אשדות יעקב מאוחד". האדמות, המים ומפעלים חולקו בין שני הקיבוצים, והתהליך הושלם בתחילת שנות ה־50.

אשדות יעקב נולד בשנת 1924 בעמק הירדן. קיבוץ הוא קבוצה של אנשים שחיים ועובדים ביחד. בתחילה קראו לקיבוץ "גשר". האדמות היו שייכות לארגון שנקרא פיק"א.
הקיבוץ עבר לאדמות חדשות בסביבות 1932, 1935. ב־1938 קראו לו אשדות יעקב. השם הגיע מריבוץ של נהר הירמוך ומהשם רוטשילד.

המתיישבים בנו בתים, רפתות ועבדו בחקלאות. הם הביאו מים מהנהר לשדות. בשנות ה־30 נבנה גם מפעל שמייצר מיצים. המפעל עבד שנים רבות.

בשנות ה־40 הקיבוץ גדל והיו בו הרבה חברים. חלק מהחברים קיבלו ילדים וחדרי ילדים נבנו. בזמן מלחמה רבים פונו למקומות בטוחים.

תחנת הכוח נהריים בנתה חשמל לאזור. בנייתה החלה ב־1927 והיא נפתחה ב־1932. בזמן המלחמה התחנה נפגעה והיא הפסיקה לעבוד. ב־1994 נחתם הסכם שלום עם ירדן. בהסכם נקבע שישראלים יכולים לעבוד בשטח מסוים במשך 25 שנה. ב־2019 השטח עבר לשליטה ירדנית.

בשנים 1950, 1951 היו מחלוקות פוליטיות בקיבוץ. המחאה גרמה לפיצול. זה היה הקיבוץ הראשון שהתפלג. הקיבוץ התחלק לשני יישובים: "אשדות יעקב איחוד" ו"אשדות יעקב מאוחד". הם חילקו ביניהם אדמות ומפעלים.