אשורבניפל (Aššur-bani-apli), "אשור הביא עוד בן", שלט בערך 685, 631 לפני הספירה. הוא היה בנו ויורשו של אסרחדון, ואחרון המלכים החזקים של אשור. עלייתו לשלטון הייתה שנויה במחלוקת: מות בנו הבכור של אסרחדון שינה את סדר הירושה. אביו מינה את אשורבניפל ליורש על אשור, ואת אחיו שמש־שום־אוכין למלך בבבל, שהייתה מדינה וסאלית, כלומר תלויה באשור. פקידים ומושלים התמרמרו. לאחר מותו של אסרחדון, סבתו נַקִיַה־זַכּוּתּוּ שיבחה את הנאמנות לאשורבניפל ועזרה לו לקחת את השלטון.
אשורבניפל היה מלומד ושלט בידיעות קריאה וכתיבה, דבר נדיר בקרב מלכים בני תקופתו. למרות חלוקת התפקידים עם אחיו, הנאמנות בצבא ובממשל הייתה בעיקר לאשורבניפל, ואחיו הפך למלך בובה. בעת פלישת עילם לבבל ביקש אחיו עזרה; אשורבניפל התערב וב-663 לפנה"ס הצליח להשתלט על מצרים.
המרד של אחיו הסתיים בכך שאשורבניפל כבש ערים מרכזיות בבבל, כילה את ניפור והאח איבד את כוחו ושרף את עצמו בארמונו. בשנת 647, 648 לפנה"ס Ashurbanipal יצא למלחמה בעילם, כבש והרס את העיר שושן, ובכך חדלה ממלכת עילם להתקיים. הוא ביצע הגליות של אוכלוסיות מעילם ובבל, והכתיב מנהיגים חדשים בבבל, כולל מינוי פקיד אשורי בשם קאנדאלאנו למלך-חסות.
מדיניותו כללה גם צעדים מדיניים: נהג להעמיד בידי נסיכים ממצרים מתנות וקשרים כדי לשמור על נאמנותם, ולשלוח תמיכה צבאית כשנדרשה. הוא ניהל מסעות נגד שבטים נוודים באזור המדבר, כמו בני קדר, ותבליטים מנינוה מראים לוחמים רוכבים על גמלים.
לאחר מותו החלה התמוטטות האימפריה. בנו אשור־אתיל־אילני ירש אותו לזמן קצר. מאבקי ירושה בין יורשים ומרידות בבבל החלישו את הממלכה. נבופלאסר הכשדי וממלכות וסאליות אחרות ניצלו את ההיחלשות להשתחרר מאשור. בשנת 612 לפנה"ס נינוה נהרסה עד היסוד, וב-610 התקיים קרב חרן האחרון שבו אשור חדלה להתקיים כממלכה עצמאית.
בתקופת שלטונו חלו שיאים תרבותיים. באחת מתוכניותיו הגדולות הקים אשורבניפל את ספריית אשורבניפל בנינוה. הספרייה נחשבת לאחת הספריות הגדולות הראשונות; היא נתגלתה בקויונג'יק (נינוה) באמצע המאה ה-19 על ידי אוסטן הנרי לייארד. היא כוללת אלפי לוחות חרס ושברי חרס עם טקסטים באכדית ובכתב יתדות, כתב חדים שנשימש לחרוט סימנים על חרס, מתוארכים למאה ה-7 לפנה"ס.
התכנים מגוונים: כתובות מלכותיות, חוקים (כולל חלק מחוקי חמורבי), חוזים, מכתבים מנהליים, טקסים דתיים, רפואה, אסטרונומיה וספרות. נמצאו בה יצירות עתיקות כמו אפוס גילגמש, סיפור הבריאה 'אנומה אליש', המיתוס של אדאפה וסיפורים אחרים. הספרייה מדגימה את הרוח התרבותית והמדעית שהשתרעה בנינוה בתקופתו.
אשורבניפל היה מלך אשור בין השנים 685, 631 לפנה"ס. הוא היה בנו של אסרחדון. כשהמלך הגדול מת, היו וויכוחים על מי יהיה המלך הבא. סבתו של אשורבניפל עזרה לו לקבל את המלוכה.
אשורבניפל ידע לקרוא ולכתוב. הוא וחייליו כבשו ערים רבות. ב-663 לפני הספירה הוא השתלט על חלקים ממצרים. אחרי קרבות רבים הוא הכניע את אויביו וכבש את העיר שושן בעילם. כמה אנשים העבירו למקומות אחרים, זה נקרא הגליה.
לאחר מותו התחילו ריבים בין מי שמוכן לשלוט. האימפריה נחלשה. בשנת 612 לפני הספירה נינוה, עיר הבירה, נהרסה. שנים אחר כך האימפריה של אשור כבר לא התקיימה.
אשורבניפל אסף ספרים ולוחות חרס והקים ספרייה בנינוה. הספרייה נמצאה במאה ה-19 על ידי חוקר בשם לייארד. הלוחות כתובים בכתב יתדות (סימנים חרוטים על חרס). נמצאו שם סיפורים עתיקים כמו גילגמש וסיפורי בריאה, וגם חוקים ומכתבים. הספרייה הראתה שאשורבניפל אהב ללמוד ושמר ידע חשוב לעתיד.
