אשורנצירפל השני

אשורנצירפל השני היה מלך אשור בשנים 883, 859 לפנה"ס. הוא היה בנו של תוכלתי‑נינורתה השני. אחרי מותו עלה לשלטון בנו שלמנאסר השלישי.

במהלך כהונתו נרשם שינוי בכתיבה ההיסטורית: הוחל שימוש בדיאלקט האשורי (ניב אשורי) במקום הניב הבבלי. הניב הזה הופיע גם בתפילות שכתב המלך, ובשינוי שמות ערים שנכבשו, ביטוי של גאווה לאומית.

אשורנצירפל נודע במיוחד במסעות המלחמה שלו. הוא התחיל את המעבר מממלכה לאימפריה; עוצמת וכוח צבאות אשור גדלו במהירות. האנלים (רשומות מסע וקרב) מתארים פשיטות רצופות, הקמת מבצרים, וכוחות מצב שיציב בכל האזורים הכבושים. המדיניות שלו כללה ענישה קשה למורדים, לעתים באופן שמטרתו היתה לטרפד מרידות עתידיות ולהרשיע נכבדים.

עיר הבירה הועברה מאשור לכלח (קלחו). שם הרחיב את העיר ובנה עיר חדשה בשם אימגור‑אנליל, כ-10 ק"מ מצפון לכלח. כלח הותאמה כבירת מלוכה, וכללה מקדשים, ארמונות ושערים מפוארים.

המסע הראשון של אשורנצירפל החל בתחילת 883 לפנה"ס לאזור בין נינוה לימת אורמיה, ושם המשיך במורד הנהרות הצפוניים. בשנים שאחר כך ערך כמה מסעות לאזורי ההרים הקשים מצפון‑מזרח, ובשנת 881, 880 לפנה"ס פעל בעיקר באזור זמוא ליד נהר דיאלה.

האזורים ההרריים היו קשים לשליטה והיוו סכנה לדרכי המסחר של אשור. שליטים מקומיים שהסכימו להיכנע נשמרו, ואילו המורדים נקראו לדיכוי בעונשים כבדים. על עיר שנכנעה הוטל לעיתים מס עבודה בשם "נשיאת הסל", חובה לבנות או לתמוך בבנייה למען אשור.

בשנת 878, 877 לפנה"ס יצא אשורנצירפל מערבה לסוריה. מסעו הגיע עד לחופי הים התיכון ולרצועת השפלה הצפונית ליד טריפולי. הצלחתו שם הייתה בעיקר פשיטה וביזה, אך העמידה דרך לכיבושים עתידיים. באתרים רבים הקים מבצרים ואיישם חילות מצב, ובכך ביסס את מעמדה של אשור בצפון עיראק וסביבתה.

במקביל לתיאורי הזוועות שבאנלים, דאג המלך שיעטור את אולם הקבלת אורחים בארמונו בתבליטים שמראים את מעשי הענישה. תבליטים אלה שימשו להרתיע שליטים אחרים ולשלוח מסר ברור: מרד ייענה בחומרה.

לסיכום, אשורנצירפל השני עורר שינוי תרבותי־ממשלתי בכתיבה ובשפה, הקים בירה חדשה והניח את היסודות להתרחבות אימפריאלית של אשור, תוך שימוש במדיניות פחד והרתעה כנגד מתנגדים.

אשורנצירפל השני היה מלך אשור בין השנים 883 ל-859 לפני הספירה. הוא היה בנו של תוכלתי‑נינורתה השני.

הוא החל לכתוב רשומות בשפה האשורית. זה היה שונה מהדרך הישנה שבאו בה כתבו בבבל. גם תפילותיו נכתבו באשورية.

אשורנצירפל הרבה ללכת למסעות מלחמה. הוא הרחיב את ממלכת אשור והפך אותה חזקה יותר. כדי לשמור על השליטה בנה מבצרים ושם חיילים בהם.

הוא העביר את הבירה מעיר בשם אשור לעיר חדשה שנקראה כלח. 10 ק"מ מצפון לכלח בנה עיר נוספת בשם אימגור‑אנליל. הן קיבלו מקדשים וארמונות גדולים.

בשנת 883 לפנה"ס יצא לראשון ממסעותיו באזורים ההרריים מצפון‑מזרח. בתקופה אחרת פעל גם באזור נהר דיאלה.

במסעותיו קינחו רבים להיכנע. מי שלא נכנע הוכרח לקיים עבודות וחריגה בשם "נשיאת הסל". (נשיאת הסל = מס עבודה שבו בניינים או חפצים נדרשו עבור אשור.)

בשנת 878, 877 לפנה"ס חצה אשורנצירפל את הפרת והגיע עד לסוריה ולחוף הים. מעשיו שם היו בעיקר פשיטות וביזות. עם זאת, הדרך שפתח סייעה למלכים הבאים לכבוש עוד.

בארמונו הקים תבליטים, ציורים על הקיר. הציורים הראו את כוחו והיו מיועדים להפחיד ולמנוע מרידות. כך הוא רצה להבטיח ששליטים יפחדו ולא יתנגדו.

אשורנצירפל זכה בתדמית של שליט חזק. הוא שינה שפה, בנה ערים והניח יסודות להתפתחות אשור כמעצמה.