כלח

כלח (Kalḫu), המכונה היום תל נמרוד, הייתה עיר אשורית חשובה על נהר החידקל, דרומית לנינוה. שרידיה נמצאים כ-30 קילומטר דרומית למוסול בעיראק. שטחה כ-3.6 קמ"ר.

העיר נוסדה במאה ה-13 לפני הספירה בידי שלמנאסר הראשון. היא פרחה כאלף שנים והפכה לבירתו של אשורנצירפל השני (883, 859 לפנה"ס). אשורנצירפל בנה ארמון גדול, חומות ארוכות ומקדשים על חורבות עיר קדומה יותר. העיר אוכלסה בכמעט 70,000 תושבים וכללה גנים ובתי חיות.
בנו, שלמנאסר השלישי (858, 824 לפנה"ס), בנה זיקורת, a זיקורת (מבנה דמוי פירמידה במדרגות, מוקדשת לעבודת אלים), וארמון גדול יותר. כלח נותרה בעלת מעמד עד שהבירה הועברה ב-706 לפנה"ס, והעיר נהרסה סופית ב-612 לפנה"ס בזמן נפילת אשור.

אשכול הבנייה הגדול בעיר מיוחס לאשורנצירפל השני. הוא פיקח על סלילת חומת עפר באורך כ-8 ק"מ ועל בניית ארמון מעוטר בתבליטים וכתובות. הכתובות מתארות שלל, משתה וניצחונות, וכן ענישה קשה של מובסים. תיאורי הניצחונות והאוספים שנתפסו נתנו תמונה רחבה על כוחו ועושרו.

שלמנאסר השלישי המשיך מדיניות כיבושים. הוא בנה ארמון גדול פי שניים מהארמון של אביו, עם יותר מ-200 חדרים, ובנה את הזיקורת הגדולה שסימנה את מעמדה הדתי והמדיני של העיר. מרידות פנימיות פרצו בשנות שלטונו, כולל מרד בנו ב-828 לפנה"ס.

האתר תואר לראשונה ב-1820. חפירות מודרניות החלו בידי אוסטן הנרי לייארד באמצע המאה ה-19 (1845, 1851), ואחריהן חפרו הורמוזד רסאם וג'ורג' סמית. החפירות גילו תבליטים, עיטורי שנהב ותגליפים רבים. אוסף השנהבים מתוך מבצר שלמנאסר היה עשיר וייצג השפעות פיניקיות, סוריות ואשוריות.
לייארד גילה גם את האובליסק השחור של שלמנאסר השלישי (1846). על האובליסק מופיע סצנה שבה יהוא או שליחיו מביאים מתנות למלך האשורי.
בשנות ה-70 הובל פרויקט פולני תיעוד מקיף של האתר. בין הממצאים גם פסל שמור של אשורנצירפל השני, אריות מכונפים (למסו), ושמונה מאות וחֻמְצֵי פריטים אחרים. אוצרות זהב שנמצאו נשמרו בכספת והוצאו מחדש ב-5 ביוני 2003.

ב-1847 הועברו לשתי פסלי כלח (למסו, שומרים עם ראש אדם וראשי חיות) חלקם למוזיאון הבריטי. ההובלה הייתה מסובכת, דרשה גלגלות, מנופים, מאות אנשים, וסירות מיוחדות.
פסלים גדולים נוספים הועברו בפריז ובשיקגו מאתרים אשוריים אחרים.

מונומנטים בתל חשופים לשחיקה מטבעית: רוח, חול וגשם. ב-2015 דווח על נזק כבד כתוצאה מפעולות אייקסיס (המדינה האסלאמית). בסרטונים נראים הרס ופיצוצים. העיר שוחררה ב-2016 וכבר החלו עבודות שחזור ב-2017.

השם נמרוד נקשר לאתר במסורת היהודית; בתנ"ך העיר מופיעה בשם כלח או חלח בהקשר לממלכות באזור והרחבת השפעת אשור. שלמנאסר מוזכר בפעולתו נגד שומרון, שהובילה לגירוש תושביה ב-722 לפנה"ס.

כלח נקראה גם תל נמרוד. היא הייתה עיר גדולה על נהר החידקל, דרומית לנינוה. היום שרידיה נמצאים בעיראק.

העיר נבנתה לפני הרבה שנים, במאה ה-13 לפני הספירה. אשורנצירפל השני הפך אותה לבירתו ובנה ארמון גדול. בנו, שלמנאסר השלישי, בנה זיקורת. העיר נהרסה בסוף ממלכת אשור.

חוקרים אירופיים חפרו במקום במאה ה-19. הם מצאו תבליטים, חפצי שנהב ופסלים גדולים של שומרים עם ראש אדם.
אחד הממצאים המפורסמים נקרא האובליסק של שלמנאסר השלישי. בחפירות נמצאו גם תכשיטים וזהב.

בשנות ה-1840 הובלו שני פסלים ענקיים ללונדון. ההעברה הייתה קשה וארוכה, והייתה צריכה המון אנשים וכלים מיוחדים.

המונומנטים נשחקים מרוח וחול. ב-2015 נגרם נזק גדול לאתר. בנובמבר 2016 שוחררה העיר, וב-2017 החלו לשקם אותה.

השם נמרוד קושר למקום במקרא. כלח גם מוזכרת כעיר שקשורה לכיבושים אשוריים.