אשור-אובליט הראשון

אַשוּר-אֻבַּלִיט הראשון (1354/1356, 1318/1321 לפנה"ס?) היה מלך אשור ובנו של אֵרִיבָּ-אַדַד'. הוא הוביל את תחילתה של ההתפשטות האשורית אחרי שנים שבהן אשור הייתה כפופה לממלכת מיתני (מדינה בשומרי-המערב). בתחילת שלטונו הוא היה תורן למלך מיתני, תושרתה, אך סביב 1340 לפנה"ס מרד ונפרד משליטתה. באותו זמן החתים (אימפריה בשטח טורקיה של היום) בפיקוד שופילוליומש הראשון תקפו את האזור. מיתני קרסה תחת הלחץ, ואשור שחררה את עצמה ואף כבשה חלקים מממלכתה.

לאחר ההצלחות הנהיג אשור-אבליט כינויים חשובים כמו "מלך המלכים" ו"אחי הפרעה" (הפרעה הוא המלך של מצרים). מכתבים שלו נמצאו בארכיון אל-עמארנה, והם מראים שהוא התכתב עם הפרעונים במצרים. הוא שינה את שם המדינה מסוּבָּארטוּ לאשור, על שם האל הראשי של העם, כי השם הישן נשא משמעות מזלזלת.

ביחסי חוץ הוא גם התקשר עם בבל. מלך בבל כרת ברית ונשא את בתו של אשור-אבליט. כשהתעורר מרד בבבל והמלך הוצא להורג, אשור-אבליט פלש, הדיח שליט שנתפס כעויין והכתיר את כּוּרִיגַלזוּ השני, שהיו לו קשרים לשושלת הבבלית. את המלוכה באשור ירש בנו, בל-ניררי, שגם הוא ניהל עימותים עם הבבלים.

אַשוּר-אֻבָּלִית היה מלך אשור מהמאה ה-14 לפני הספירה. אשור הייתה אז מדינה קטנה שהייתה תחת שליטת מיתני. מיתני הייתה ממלכה חזקה. אשור-אובלית מרד ושחרר את אשור, כשהחתים, אויבים חזקים, תקפו גם הם.

הוא קרא לעצמו "מלך המלכים" ו"אחי הפרעה". פרעה הוא המלך של מצרים. נמצאו מכתבים שהוא כתב לפרעה במצרים. הוא גם שינה את שם המדינה ל"אשור", על שם האל הראשי שלהם.

בבבל התפתח עימות. אחרי מרד ובלאגן, אשור-אובלית שלח צבא והעמיד שם מלך חדש, כּוּרִיגַלזוּ. אחרי מותו של אשור-אובלית מלך בנו, בל-ניררי.