אתרונגאיוס (בשם היווני, המחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס) היה רועה יהודי שניסה להצית מרד נגד בית הורדוס והרומאים לאחר מותו של הורדוס.
בימי הורדוס ועל־פי יוסף בן מתתיהו קמו קבוצות קנאות (קנאים, קבוצות שהתנגדו לשלטון הרומאי ולשותפיו) שניסו לנצל שינויים פוליטיים. המניעים היו גם כלכליים וחברתיים, וגם אידאולוגיים עם רעיונות משיחיים־גאולתיים (אמונות על גאולה ושחרור לאומי).
עם עליית ארכלאוס, בנו של הורדוס, התפרצו התקוממויות שונות. בציפורי התקומם יהודה בן חזקיה, שתקף מחסן נשק. בעבר הירדן קם שמעון, שהכתיר עצמו למלך ופעל באלימות, שרף ארמונות ופגע בעשירים. אירועים אלה מראים גם על מתחים חברתיים וכלכליים.
אתרונגאיוס הוצג כרועה חזק ובעל עוצמה. שמו היווני ורקעו העממי מרמזים על השפעות תרבותיות ואידיאליזציה. הנהגת המרידה הייתה משפחתית: ארבעת אחיו קיבלו כל אחד גדוד של חמישים לוחמים והפכו לשרי צבא קטנים.
המורדים ביצעו פשיטות ושוד, ואתרונגאיוס אף הניח כתר על ראשו כמנהיג. הם תקפו ראשית את הרומאים ותומכי ארכלאוס, ואף הרגו יהודים כדי לקחת מהם חפצי ערך.
בקרבה לאמאוס תקפו האחים גדוד רומי והרגו את הקנטוריון אריאוס ועוד ארבעים חיילים רומיים. בסופו של דבר נעצרו והומתו רבים מהם: מנהיג המרד נפל בידי כוחות ארכלאוס, שני אחיו נהרגו ורביעי נכנע.
התמרדויות כמו של שמעון ואתרונגאיוס סימנו המשך של פעילות מרדנית. הן היו חלק מהתפתחות שתוביל בסופו של דבר לפריצת המרד הגדול נגד הרומאים בשנת 66.
אתרונגאיוס חי במאה ה-1 לפני הספירה. הוא היה רועה צאן יהודי.
לאחר מותו של המלך הורדוס הוא ניסה להוביל מרד נגד הרומאים ובני משפחת הורדוס.
באותם ימים היו קבוצות קנאות (קנאים, אנשים שנאבקו ברומאים). הן רצו לשנות את המצב בגלל קושי כלכלי ורעיון של גאולה (ריפוי ושחרור לעם).
אתרונגאיוס היה חזק ואמיץ. ארבעת אחיו עזרו לו. כל אח קיבל חמישים לוחמים.
הם ביצעו פשיטות ושדדו עיניינים יקרים. הם גם תקפו חיילים רומיים והרגו קנטוריון בשם אריאוס ועוד ארבעים חיילים.
לבסוף נתפסו רובם ונשחטו או נכנעו. המרד שלהם היה אחד מסדרה של מרידות שהובילו בסוף למרד הגדול נגד הרומאים.
תגובות גולשים