שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ושימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה־9 וה־8 לפנה"ס.
על-פי המסורת המקראית, עמרי מלך ישראל רכש את המקום מאדם בשם שמר. בנו של עמרי, אחאב, חיזק ובנה בעיר מבנים מפוארים. העיר מוזכרת גם במקורות אשוריים, שבהם כינו את מלכי ישראל "שומרוני", כלומר המלך מבירת שומרון.
במהלך כיבוש ממלכת ישראל נחרבה העיר בסביבות 721 לפנה"ס על ידי האשורים. לאחר מכן המשיכה שומרון לשמש מרכז מנהלי תחת השלטון האשורי, הבבלי והפרסי.
במאה ה־4 לפנה"ס השם השתנה לסמריה בזמנים ההלניסטיים. הורדוס שיקם את העיר והפך אותה לעיר רומית מפוארת שנקראה סבסטיה, על שם הקיסר אוגוסטוס. הורדוס הקים חומות, מקדש מפואר שנקרא אוגוסטאום (מקדש המוקדש לקיסר), אצטדיון, פורום ותיאטרון.
בחפירות התגלו שרידי ארמונות מתקופת בית עמרי, ובמיוחד ארמון גדול שמייחסים לעמרי ולבנו אחאב. נמצאו גם שנהבי קישוט לרהיטים, שמראים על עושר ופאר בארמון. ממצאים אלה מזוהים עם אמנות זעירה של המאה ה־9, 8 לפנה"ס.
חפירות ראשונות נערכו ב־1908, 1910 בראשות משלחת מהרווארד. חפירות נוספות התבצעו בין 1931, 1935 ובשנות ה־60. הן גילו שכבות בנייה רבות, משום שהעיר חרבה ונבנתה מחדש כמה פעמים. בשכבות הרומיות נמצאו מבנים ציבוריים גדולים, כולל מקדש לאוגוסטוס ומקדש לאלה קורֶה, אצטדיון, תיאטרון בקוטר 65 מטר ופורום. בין הממצאים גם מערכות קברים, חלקן חצובות בסלע.
הממצא הארכיאולוגי מראה גם שימוש בטכניקות בנייה מיוחדות, כגון "בנייה יבשה", חיבור אבנים ללא טיט, ושימוש באלמנטים שנראים מושפעים מהפיניקים. הממצאים מעוררים ויכוח על תארוכים מדויקים, במיוחד לגבי השנהבים שנמצאו בארמון.
חוקרת מהאוניברסיטה תל־אביב הציעה כי נמצאו קברים מלכותיים מתחת לארמון הישן. הקברים נחצבו בסלע והשתמרו כשרטוטים בדו"חות חפירה מוקדמים. לפי השערתה, אלה עלולים להיות קברי עמרי ואחאב, אך הדיון במחקר עדיין לא סגור.
האתר הארכאולוגי הוכרז כגן לאומי. שטחו כ־218 דונם. במקום נראים שרידים מתקופות שונות: ארמונות מממלכת ישראל, מבני ביצורים הלניסטיים ושרידי בנייה רומית־הרודיאנית כגון רחוב עמודים (הקארדו), פורום ומבני פולחן. כיום הכניסה אפשרית בעיקר במסגרת טיולים מאורגנים ובתיאום עם צה"ל; בודדים נכנסים רק בזמנים מסוימים.
בשנים האחרונות נגרם נזק רב לאתר. ביולי 2022 נדלקו שריפות ופגעו בחלקים מהאתר. ב־2023 נמסר על סלילת כביש שחדר לאזור הגן והוביל להריסת קטע מהחומה ההרודיאנית ולפגיעה בקברים. במאי 2023 האיצה ממשלת ישראל תוכנית שיקום בהיקף של כ־32 מיליון שקלים.
בגן הלאומי ובאתר ניתן לראות שרידים ארכיאולוגיים ניכרים: סרקופגים, שדרת עמודים בפורום, תיאטרון רומי, מגדלים, מדרגות מקדש ושרידי כנסייה ביזנטית. מסורות עתיקות מקשרות את המקום גם למקום קבורת ראשו של יוחנן המטביל לפי מפת צליינים ימי־ביניימית.
שומרון הייתה עיר עתיקה בישראל. בתקופות קדומות היא היתה בירת ממלכת ישראל.
המקום נקנה על ידי עמרי. בנו אחאב בנה בעיר ארמונות יפים. העיר נחרבה כשממלכת ישראל נכבשה ב־721 לפנה"ס.
מאוחר יותר העיר שונה לשם סמריה. הורדוס בנה אותה מחדש וקרא לה סבסטיה, על שם הקיסר אוגוסטוס. הוא בנה בה חומה, מקדש גדול, תיאטרון ואצטדיון.
בחפירות נמצאו ארמונות ישנים, כלים ושנהבים, קישוטים מעץ שנהב. השנהבים מראים שהעיר הייתה עשירה.
נמצאו גם קברים עתיקים וחלקים של רחוב עם עמודים, תיאטרון וסרקופגים, ארגזים של אנשים חשובים.
האתר היום הוא גן לאומי. אפשר לראות שם שרידים מהתקופות השונות. הכניסה מותרת בדרך כלל בטיולים מאורגנים.
בשנים האחרונות נגרם נזק לאתר. היו שריפות ועבודות שפגעו בחומות ובקברים. יש תוכנית לשקם את המקום.
תגובות גולשים