באטמן: איש העטלף (סדרת טלוויזיה)

באטמן: איש העטלף (Batman: The Animated Series) היא סדרת אנימציה (הנפשה, סדרת ציור מונפש) של אולפני האחים וורנר, המבוססת על דמותו של באטמן מקבוצת DC קומיקס. הסדרה שודרה ברשת FOX מ-5 בספטמבר 1992 עד 15 בספטמבר 1995, בארבע עונות. היא זכתה בארבעה פרסי אמי והייתה מועמדת למספר מועמדויות נוספות.

הסדרה שאבה השראה מסרטו של טים ברטון מ-1989 ומהסרטוני סופרמן של אולפני פליישר משנות ה־40. מוזיקת הפתיחה הראשונית הייתה וריאציה על נעימת דני אלפמן. המעצבים ביססו את המראה על שילוב של אלמנטים מתקופות שונות, יחד עם צבעים כהים ואווירה של פילם נואר. לשילוב הוויזואלי המיוחד קראו המפיקים "Dark Deco", דקו (סגנון עיצוב אר דקו) באווירה אפלה.

הסדרה קידמה גישה בוגרת יותר לסדרות מצוירות של התקופה. היא הציגה אלמנטים של אלימות מתונה, כלי ירייה שפועלים ורמת מורכבות עלילתית גבוהה יחסית. הסגנון הוויזואלי והכתיבה הובילו לשבחי ביקורת והשפיעו על המשך ההנפשה של דמויות DC.

הסדרה התקבלה בהתלהבות על ידי מבקרים ומעריצים. רבים ראו בה העיבוד המדויק והמעמיק ביותר לבאטמן מחוץ לקומיקס. היא דורגה גבוה ברשימות שונות ונחשבת לאחת מסדרות הגיבורי־על והאנימציה הטובות בכל הזמנים.

כמה פרקים נחשבים לקלאסיקה: "Heart of Ice" שהפך את מיסטר פריז מדמות גימיק לדמות טרגית אמפתית; "Robin's Reckoning" המספר חלק מסיפור מוצאו של רובין; "Joker's Favor" שהציג את הארלי קווין; וכן פרקים כמו "Mad as a Hatter", "House and Garden", "Almost Got 'Im", "Perchance To Dream" ו"POV" שזכו לשבחים על כתיבה חדשנית וטוויסטים עלילתיים.

הסדרה חידשה דמויות ישנות והוסיפה דמויות חדשות. דוגמה בולטת היא מיסטר פריז, שהוצג כרוצח נקמני עם רקע טרגי ואהבה לאשתו החולה. הארלי קווין נוצרה במסגרת הסדרה והפכה לפופולרית עד שנכנסה לקאנון של קומיקס DC.

קווין קונרוי דיבב את ברוס ויין/באטמן ונחשב לקול האייקוני של הדמות במשך כמה עשורים. מארק המיל בנה קריירה חדשה בזכות גילויו כקול הג'וקר. הקלטות הדיבוב נעשו במפגשי אולפן משותפים, שתרמו לאותנטיות המשחק.

הסדרה דובבה לעברית בשלוש גלגולים. הדיבוב המקורי שודר בערוץ הילדים בין 1993, 1995 ודובב בעיקר על ידי יוני חן והדס מוזס. בעקבות בעיות זכויות הוקלט דיבוב חדש לפרקים מסוימים ב-2004, ובחלק מהמהדורות לא נעשה שימוש בדיבוב המקורי. הפרקים החסרים לדיבוב הושלמו ב-2023 והועלו לשירותי הזרמה, מה שהצית דיון בקרב מעריצים שציפו לשמוע את הדיבוב המקורי.

לאחר סיום הסדרה המקורית שונה השם בעונה השנייה ל"הרפתקאות באטמן ורובין". לאחר שידור 85 פרקים הושקה המשכיות בשם "הרפתקאותיו החדשות של באטמן" (The New Batman Adventures) ובין 1997 ל-1999 שודרו 24 פרקים נוספים. הסדרה הקנתה למותג באטמן המשכים נוספים, כולל השתתפות בסדרת ליגת הצדק והמשכיות בשם "באטמן: הדור הבא".

מהסדרה יצאו ארבעה סרטי הנפשה: "באטמן: מסכת התעתועים", "באטמן: איש הקרח", "באטמן: מסתורין אשת העטלף" ו"באטמן והארלי קווין". הסדרה גם היוותה בסיס למחלקת האנימציה של האחים וורנר ולסדרות אנימציה נוספות על דמויות DC.

באטמן: איש העטלף היא סדרה מצוירת על הגיבור באטמן. הסדרה הופקה על ידי אולפני האחים וורנר. אנימציה כאן פירושה סרט מצויר שנעשה בציור ובציור ממוחשב.

הסדרה שודרה לראשונה ב-1992 ועד 1995. היא זכתה בארבעה פרסי אמי. העיצוב שלה אפל ומיוחד, וכינו אותו "Dark Deco". זה אומר מראה ישן עם צבעים כהים.

יש פרקים מפורסמים. "Heart of Ice" שינה את סיפורו של מיסטר פריז והראה אותו כאדם עצוב. "Joker's Favor" הציג את הארלי קווין, שנולדה בסדרה. יש גם פרקים על רובין ובאטגירל.

קווין קונרוי דיבב את באטמן. מארק המיל דיבב את הג'וקר. ההקלטות נעשו כשהשחקנים נמצאים יחד באולפן.

אחרי הסדרה שודרו עוד פרקים כ"הרפתקאותיו החדשות של באטמן" בשנים 1997, 1999. מהסדרה יצאו גם ארבעה סרטים מצוירים.

הסדרה דובבה לעברית בתחילה בשנות ה-90. מבוגרים זוכרים אותה באהבה.