בג"ץ יוסי בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים (21.11.2006) הוא פסק דין של בית המשפט העליון בישראל. בית המשפט, בהתבסס על הלכת פונק שלזינגר (הלכה קודמת שקבעה שמנהל הרישום חייב להכיר במסמכים זרים תקפים), קבע כי מנהל האוכלוסין חייב לרשום כנשואים זוגות גברים שנישאו כדין בחו"ל. פסק הדין נכתב על ידי הנשיא אהרן ברק, והוחתם על ידי שופטים נוספים; השופט אליקים רובינשטיין כתב דעת מיעוט.
חמישה זוגות גברים ישראלים ערכו טקסי נישואין מוכרים בקנדה. כשהשבו לישראל ביקשו לשנות את מצבם במרשם האוכלוסין מ"רווק" ל"נשוי". פקיד הרישום סירב, בטענה שהנישואין אינם מוכרים בישראל. הזוגות פנו לבית המשפט ובג"ץ החליט להידון בהרכב מורחב של שופטים בגלל חשיבות הסוגיה.
הנושא העיקרי לא היה האם נישואין חד-מיניים יתקבלו כחוק בישראל. השאלה הייתה אם פקיד הרישום פעל בתוך סמכותו על פי חוק מרשם האוכלוסין. לפי החוק, שינוי מעמד צריך להיות מבוסס על "תעודה ציבורית", מסמך רשמי שמאמת את האירוע. בפסקי דין קודמים, ובעיקר בהלכת פונק שלזינגר, הוגדר שמגבלות שיקול הדעת של המנהל צריכות להיות מצומצמות כשמדובר במסמך זר חוקי.
מנהל האוכלוסין הודה שהתעודות שהוגשו תקינות לפי הדין הקנדי, אך טען שהכלל הזה תקף רק לנישואין בין איש לאישה. בית המשפט דחה את הטענה. השופטים הסבירו שמונח ה"נישואין" שונה ממדינה למדינה, ופקיד הרישום אינו אמור לפסול תעודה חוקית רק בגלל סוג הזוג.
בסיום פסק הדין הבהיר הנשיא ברק שיש לפרש את ההחלטה במידה מצומצמת, לפי נסיבות המקרה והמסמכים שהוגשו.
השופט רובינשטיין סבר שהמרשם אינו רק רשומה סטטיסטית. לפי דעתו, רישום כזה מעניק לגיטימציה חברתית ומשפיע על הציבור, ועל כן בית המשפט צריך להתחשב במידת ההסכמה החברתית. לכן הוא התנגד להחלטת הרוב.
בג"ץ (בית משפט שמטפל בעתירות) קבע ב-2006 כי מנהל האוכלוסין חייב לרשום זוגות גברים שנישאו בחו"ל כנשואים. החמישה זוגות נשאו בקנדה וחזרו לישראל. המנהל סירב לרשום אותם. הם עתרו לבית המשפט.
הזוגות הציגו תעודות נישואין קנדיות. תעודה ציבורית היא מסמך רשמי שמאמת אירוע. בית המשפט בחן אם המנהל פעל לפי החוק.
הלכת פונק שלזינגר (פסיקה ישנה) אומרת שמנהל הרישום חייב להכיר במסמכים זרים תקפים. המנהל קיבל שהתעודות תקינות בקנדה, אבל טען שזה נכון רק לנישואים בין גבר לאישה. בית המשפט דחה את הטענה. הוא אמר שמונח "נישואין" שונה בין מדינות. אם המסמך נראה אמין ומלא, המנהל צריך לרשום.
השופט ברק אמר שההחלטה תקפה למקרה הזה בלבד.
השופט רובינשטיין חשב שהרישום משנה דבר בחברה. לכן הוא לא הסכים עם ההחלטה.
תגובות גולשים