מבחן בוזגלו הוא ביטוי שמקורו בעולם המשפט והפך לשפה יומיומית. הוא משווה בין החזק לחלש, ובמקור שימש להשוואה בין אשכנזים ותיקים לעולי מזרח.
ב-1976 אהרן ברק, היועץ המשפטי לממשלה (עורך הדין של המדינה), פתח חקירה פלילית נגד אשר ידלין. חקירה פלילית היא בדיקה של המשטרה על חשד לעבירה. ידלין, שהיה פעיל פוליטי ומועמד לנגיד (ראש הבנק המרכזי), נחשד בגנבה ובקבלת שוחד. שוחד הוא קבלת כסף כדי להטות החלטה.
ברק דרש לחקור את ידלין במתקן משטרתי כדי להראות שמעמד לא מקנה הטבות. לבסוף ידלין הורשע ונידון לחמש שנות מאסר. ברק אמר: "דין ידלין, כדין בוזגלו", כלומר החוק צריך לחול שווה על כולם.
עם הזמן הביטוי הורחב והפך לכלי תרבותי להשוואות בתחום הכלכלה, החינוך והתקשורת. התפתח גם המונח "מבחן בוזגלו ההפוך". הוא מתאר מצב שבו איש ציבור נרדף או מקבל עונש חמור על חשדות חלשים, בזמן שאדם מן השורה עלול לקבל יחס קל יותר.
מבחן בוזגלו זה שם שאנשים משתמשים בו כשהם מדברים על שוויון. זה אומר שבחוק צריך להיות אותו חוק לכולם.
בשנת 1976 אהרן ברק, עורך הדין של המדינה, פתח חקירה נגד אשר ידלין. חקירה זו היא כאשר המשטרה בודקת אם מישהו עשה משהו לא חוקי. ידלין נחשד בגנבה ובשוחד. שוחד זה קבלת כסף כדי להשפיע.
ברק רצה לחקור את ידלין כמו כל אדם אחר. הוא אמר: "דין ידלין, כדין בוזגלו". אנשים הבינו שזה סימן לשוויון בפני החוק.
מאז משתמשים בשם גם כדי לדבר על דברים אחרים בחברה. יש גם את "מבחן בוזגלו ההפוך". זה כשמחקים או מענישים איש ציבור בלי ראיות טובות.
תגובות גולשים