'''בוקרשט''' היא בירת רומניה ומרכז החיים המדיניים, הכלכליים, התרבותיים והתעשייתיים של המדינה. העיר שוכנת בדרום-מזרח רומניה, בחבל מונטניה, על גדות נהר הדמבוביצה, כ-60 ק"מ מצפון לדנובה. במטרופולין של בוקרשט נרשמו ב-2011 כ-2,272,163 תושבים. שטחה העירוני הוא כ-228 קמ"ר.
בוקרשט הוזכרה לראשונה ב-1459. במשך מאה ה-17 הפכה לעיר בירת נסיכות ולאכיה ("נסיכות" = מדינה קטנה עם שליט). לאורך השנים עברה השפעות תרבותיות שונות, מימי הביניים, דרך תקופת הרנסאנס המקומית ועד להשפעות צרפתיות במאה ה-19 וה-20. בשנות ה-1860 בוקרשט הוכרזה כבירת רומניה המאוחדת, וב-1877 הפרלמנט הכריז על עצמאות המדינה.
במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 צמחה העיר, נבנו שדרות ובנייני תרבות, ונקראה לעיתים "פריז הקטנה" בזכות הטעם הפרנקופוני והאדריכלות. במאה ה-20 עברה העיר אירועים משמעותיים: כיבושים במלחמות, פגיעה במלחמת העולם הראשונה והשנייה, ועליית עריצות בזמן מלחמת העולם השנייה.
ב-1944 נכנסו לצידה כוחות סובייטיים. לאחר המלחמה ניצבה העיר תחת שלטון קומוניסטי. בתקופת ניקולאה צ'אושסקו נבנו מבנים גדולים, ובשנות ה-80 נהרסו חלקים מהמרקם ההיסטורי לטובת פרויקטים רב־ממדיים, כולל ארמון הפרלמנט העצום.
ב-1989 פרצה בבוקרשט מהפכה שבה הוסרה הדיקטטורה. לאחר מכן החלה דמוקרטיזציה ושיקום אזורים היסטוריים. מ-1 בינואר 2008 מעמדה העירוני כמרכז אירופאי התחזק בהקשר של האיחוד האירופי.
בוקרשט שוכנת במישור הוולאכי ומוקפת אגמים ונחלים, ביניהם שרשרת אגמי קולנטינה בצפון וגן צ'ישמיג'יו במרכז. יש בה פארק הרסטראו וגן בוטני גדול. העיר שוכנת בגובה ממוצע של 77, 105 מטר.
האקלים הוא ממוזג-קונטיננטלי: קיץ חם יחסית וחורפים קרירים. רוח קרה בשם קריבץ (Crivăţ) נושבת מצפון-מזרח ומביאה קור ושלג. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא כ־11°C וכמות הגשמים השנתית היא כ־579 מ"מ.
בוקרשט חוותה רעידות אדמה לאורך ההיסטוריה, וב-4 במרץ 1977 הייתה רעידת אדמה קשה שגרמה לנזקים רבים.
למוניציפiul בוקרשט מעמד שדומה למחוז. העיר מחולקת לשישה סקטורים מנהליים (אזוריות) שכל אחד מהן מנוהל על ידי מועצה וראש מועצה נבחרים. יש אף "פרפקט", נציב שממונה על ידי הממשלה ומייצג אותה בעיר.
אוכלוסיית בוקרשט גדלה רבות במאות האחרונות, בעיקר בגלל תהליכי עיור. במפקדים היסטוריים היו במאה ה-20 מיעוטים גדולים כמו יהודים, הונגרים וגרמנים, אך מספרם ירד משמעותית אחרי מלחמות, הגירה ושינויים חברתיים.
למרות שאוכלוסייתה מהווה כ-9% מאוכלוסיית המדינה, בוקרשט מייצרת כ-21% מהתמ"ג של רומניה. העיר היא המרכז התעשייתי והמסחרי החשוב ביותר במדינה.
מערכת התחבורה הציבורית כוללת אוטובוסים, טרוליבוסים, רכבת קלה ומטרו, הרכבת התחתית עם חמישה קווים, אורך המסילות כ־77.5 ק"מ ו-63 תחנות. נמל התעופה הראשי הוא בוקרשט אנרי קואנדה.
- ארמון הפרלמנט: בניין משרדים עצום שנבנה בתקופת צ'אושסקו. זהו אחד המבנים הגדולים בעולם.
- מוזיאון הכפר (מוזיאון האיכר הרומני): מוזיאון פתוח עם בתים כפריים אותנטיים מכל רומניה.
- שער הניצחון: אנדרטה שנחנכה ב-1935.
- גן צ'ישמיג'יו, פארק הרסטראו והגן הבוטני: שטחים ירוקים מרכזיים.
- מוזיאון האמנות הלאומי ובתי תרבות רבים המארחים תזמורות, אופרה ותיאטרון.
העיר מכילה גם אוניברסיטאות רבות, מוסדות תרבות ותיירות, וקניוני קניות גדולים. לאחר שנות ה-90 והגאות הכלכלית של שנות האלפיים עברו אזורים היסטוריים שיקום ומודרניזציה.
'''בוקרשט''' היא עיר הבירה של רומניה. היא גדולה וחשובה במדינה.
בוקרשט נזכרת לראשונה במאה ה-15. במשך הזמן היא גדלה והפכה לבירת רומניה. הרבה בניינים יפים נבנו שם, ובגלל זה קראו לה "פריז הקטנה".
על פי סיפור־עם שמה קשור לאיכר בשם בוקור (Bucur). במילים עתיקות השם קשור גם למילה שמשמעה "שמחה".
העיר יושבת במישור ליד נהר קטן שנקרא דמבוביצה. יש בה אגמים רבים ופארקים גדולים. גן צ'ישמיג'יו באמצע העיר הוא מקום נחמד לטיול.
בבקיץ חם. בחורף קר ולעיתים יש שלג.
יש רוח קרה מיוחדת שנקראת קריבץ.
- ארמון הפרלמנט: בניין ענק שנבנה בזמן השלטון הקומוניסטי.
- מוזיאון הכפר: מוזיאון פתוח עם בתים כפריים ישנים.
- פארק הרסטראו והגנים: מקומות לשחק ולרוץ.
יש מטרו (רכבת תת-קרקעית). יש גם אוטובוסים ומוניות. אפשר למצוא חנויות, מסעדות ומרכזי קניות גדולים.
במהלך ההיסטוריה קרו גם זמנים קשים בעיר. בסוף 1989 העם הביא לשינוי בשלטון והעיר התחילה להשתנות ולשקם את האזורים הישנים.
בוקרשט היום היא עיר מלאת פארקים, מוזיאונים ובניינים מעניינים. זה מקום טוב ללמוד היסטוריה ולראות תרבויות שונות.
תגובות גולשים