בוראנו

בוראנו (באיטלקית: Burano) הוא אזור של חמישה איים בצפון‑מזרח לגונת ונציה. בין שניים מהאיים הגדולים יש גשר מעץ. לאזור מגיעות ספינות תיירים שעוגנות בחוף, דבר שלא אפשרי בדרך כלל בוונציה עצמה. הבתים מפורסמים בצביעה בצבעים שונים; כל בית שונה ממשנהו. בנוסף התפתח במקום מסורת ארוכה של תחרה (בד רקום ודק), שנשות האי עושות בידיהן בפתחי הבתים.

האי נמצא כ־7 ק״מ מוונציה. הפלגה בספינת נוסעים לוקחת כ־40 דקות.


מוערך שההתיישבות בבוראנו החלה במאה ה־5, כאשר פליטים מהחוף האדריאטי ברחו מהברברים בראשות אטילה. לגבי שם האי יש כמה הסברים: אולי שם משפחה (בוריאנה), אולי שם של אי קטן סמוך (בוראנלו), ואולי קשר לשם שער צפוני של ונציה (פורטה בוראנה).

בבוראנו יש כנסייה אחת מרכזית, סן מרטינו. היא ידועה במגדל הפעמונים העקום שלה. המגדל נבנה במאה ה־19 על כלונסאות עץ (עמודים מעץ בתחתית המבנה). עם הזמן הקרסו העמודים והמגדל נטה.

במאה ה־15 הוזכר בכנסייה ציור מאת ג'ובאני בטיסטה טיאפולו. במאה ה־16 החלה באי תעשיית התחרה, ובייחוד סגנון שנקרא "Punto di Burano". הייצור התעשייתי פסק בסוף המאה ה־18. ב־1872 הוקם מחדש בית ספר לרקמה, ומאז מלאכת התחרה חודשה בידי הנשים המקומיות. עד היום התחרה הידנית מהווה מקור פרנסה נדיר בעידן המודרני. בנוסף דיג מספק פרנסה לתושבים. בתקופת השיא חיו באי כ־8,000 תושבים; היום מספרם מוערך בכ־3,000.


האזור מורכב מחמישה איים המחוברים בגשרים: שני חלקים של סן מרטינו, סן מאורו, ג'יודקה וטרהנובה. בין האיים זורמות שלוש תעלות שמפעילות טחנות קמח בעת הגאות והשפל. המים של הלגונה משפיעים על האיים, וגביית גאות גבוהה עלולה לגרום להצפות. אקווה אלטה (מילים איטלקיות שמשמעותן "מים גבוהים", הצפה) מתרחשת מדי פעם, ומותקן צופר שמתריע על כך. בשנים האחרונות, כולל 2020, האי סבל מהצפות כמו ונציה עצמה.


על פי אגדה מקומית, דייגים פעם ציפו את בתיהם בצבעים שונים כדי למצוא אותם בערפל. היום אין אפשרות לבחור צבע בחופשיות: מי שמעוניין לצבוע שולח בקשה לממשל, שמכתיב את הצבעים המותרים. נוהג זה יצר את הפסיפס הצבעוני שמאפיין את האי מאז תקופת "תור הזהב" שלו.

איטלו קאלווינו ראה בבוראנו מקום שבו כל חלון משקף צבע אחר, וכך נוצר דימוי של זהויות ומקצועות משתנים.


האלבום של האי כולל: הרחוב הראשי והשוק, בתים צבעוניים לאורך תעלות, סירות חונות ליד כל בית ומרחבים של בתי מגורים בצבעים בוהקים.

בוראנו (Burano) הוא קבוצה של חמישה איים קרובים לוונציה. יש שם גשרים שמחברים בין האיים. ספינות תיירים עוגנות בחוף של בוראנו.

הבתים צבעוניים מאוד. כל בית צבוע בצבע אחר. פעם דייגים ציפו את הבתים כדי למצוא אותם בערפל. היום צריך רשות מהממשלה לבחור צבע חדש.

באיי בוראנו נשים עושות תחרה (בד רקום דק) במו ידיהן. התחרה חשובה להן לפרנסה. יש גם דייגים שמרוויחים שם לפרנסתם.

בבוראנו יש רק כנסייה אחת בשם סן מרטינו. למגדל הפעמונים שלה יש נטייה כי הוא נבנה על עמודי עץ שהתיישנו.

האיים קרובים לוונציה, כ־7 ק״מ. נסיעה בספינה לוקחת כ־40 דקות. לפעמים המים עולים ברחובות. זאת נקרא אקווה אלטה (צפה במים). יש צופר שמתריע לפני הצפה. ב־2020 גם פה היו הצפות.

בתמונות של האי תראה: הרחוב הראשי, בתים צבעוניים, סירות קטנות ליד הבתים.