פלאואן (בגרמנית: Plauen) היא עיר במדינת סקסוניה שבגרמניה, במחוז פוגטלנד, על נהר האלסטר הלבן. בשנת 2013 חיו בה כ-64,000 תושבים.
העיר נוסדה בשנת 1112 על ידי מהגרים ממוצא סלבי. ב-1244 קיבלה פלאואן מעמד של עיר וסופחה לנסיכות בוהמיה; נסיכות היא מדינה קטנה שבשלטונה נסיך. ב-1466 עברה תחת שלטון נסיכות סקסוניה.
פלאואן גדלה בסוף המאה ה-19 בעקבות תעשיית הטקסטיל, תעשייה שעוסקת בייצור בדים ובגדים. בתחילת המאה ה-20 התמחתה בייצור בדי תחרה והפכה לאחד המרכזים הגדולים בעולם בתחום זה. העיר הגיעה לשיא פריחתה בתחילת המאה ה-20; ב-1920 אוכלוסייתה הגיעה לכ-128 אלף.
בשנות ה-30 התנועה הנאצית התפשטה בעיר. במלחמת העולם השנייה העיר ניזוקה קשות מההפצצות. לאחר המלחמה נותרה פלאואן באזור הכיבוש הרוסי, כלומר באזור שבשליטת ברית המועצות, בקרבת גבול מערב גרמניה. היותה עיר גבול פגעה בהתפתחותה ובשיקומה.
הקהילה היהודית כללה בעיקר יהודים ילידי גרמניה ומיהודים יוצאי פולין, שהגיעו לעיר לחיפוש עבודה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בתחילת שנות ה-30 מנתה הקהילה כ-15 אלף איש. ברובם גורשו ועזבו יהודי פלאואן בשנות ה-30 המאוחרות, בעקבות עליית הנאציזם; חלקם היגרו לארצות הברית וחלקם לישראל.
פלאואן היא עיר בגרמניה, במחוז סקסוניה. היא שוכנת על נהר האלסטר הלבן. ב-2013 חיו בה כ-64,000 אנשים.
העיר נוסדה ב-1112 על ידי קבוצת מהגרים סלבים. ב-1244 היא קיבלה מעמד של עיר. ב-1466 עברה לשלטון סקסוניה.
בסוף המאה ה-19 התפתחו כאן מפעלים לטקסטיל. טקסטיל זה בדים וביגוד. בתחילת המאה ה-20 העיר התפרסמה בייצור תחרה. ב-1920 חיו בה כ-128,000 תושבים.
בשנות ה-30 הייתה התפתחות של התנועה הנאצית בעיר. בזמן מלחמת העולם השנייה העיר נפגעה קשה. אחרי המלחמה נשארה פלאואן באזור שבשליטת ברית המועצות. העמידה ליד הגבול עם גרמניה המערבית הקשתה על השיקום.
היה כאן קהילה יהודית גדולה. רוב החברים היו ילידי גרמניה או באים מפולין. בתחילת שנות ה-30 הקהילה הגיעה לכ-15,000 אנשים. בשנות ה-30 המאוחרות רובם עזבו או גורשו; חלקם הגיעו לאמריקה וחלקם לישראל.
תגובות גולשים