בורקינה פאסו

בורקינה פאסו היא מדינה במערב אפריקה, ללא מוצא לים. היא גובלת במאלי, חוף השנהב, גאנה, טוגו, בנין וניז'ר. הבירה היא ואגאדוגו. בעבר נקראה הרפובליקה של וולטה עילית. ב-4 באוגוסט 1984 הנשיא תומא סנקרה שינה את השם לבורקינה פאסו, שמשמעותו בשפות המקומיות היא "ארץ האנשים ההגונים". המדינה קיבלה עצמאות מצרפת ב-1960 ומאז חוותה עצמאות פוליטית ומשברים חוזרים. נכון ל-2022 עומד בראשה מנהיג צבאי זמני, איברהים טראורה.


בתקופות קדומות התקיימו באזור מתיישבים ושבטים נוודים. חקלאות ויישובי קבע הופיעו החל מתקופות לפני הספירה. במאות ה-15 וה-16 החלו במרכז המדינה ממלכות של שבט המוסי.

בשלהי המאה ה-19 השתלטו הצרפתים על האזור וכינו אותו וולטה עילית. המושבה הפכה לשלטון ריבוני ב-1958 וקיבלה עצמאות מלאה ב-1960. ראש המדינה הראשון היה מוריס יאמאוגו.

לאחר העצמאות חוותה המדינה כמה הפיכות צבאיות. ב-1966 וה-1980 היו שינויים שלטוניים וב-1983 עלה תומא סנקרה לשלטון.


סנקרה הנהיג מדיניות מרקסיסטית ושינה את השם של המדינה. תחילה מאמציו היו חברתיים, אך בחלק מהארגונים שנוצרו נרשמו אלימות ועימותים פנימיים.

ב-1987 נרצח סנקרה בהפיכה ובלאז קומפאורה תפס את השלטון. קומפאורה שלט זמן רב ושימש כנשיא עד 2014.

ב-2011 וב-2014 פרצו מחאות גדולות נגד קומפאורה. ב-2014 המחאות גברו על ניסיון לשנות את החוקה והביאו בסופו של דבר להתפטרותו באוקטובר 2014 ולעליית צבא זמני.

בשנים שאחר כך התקיימו הפיכות נוספות. בספטמבר 2015 נערכה הפיכה צבאית קצרה, וב-2022 תפס הצבא את השלטון והודח הנשיא רוק מארק כריסטיאן קאבורה.

מאז 2016 גדלה פעילות ארגוני ג'יהאד בשטחים הסמוכים מצפון. האלימות התפשטה והביאה למשבר הומניטרי גדול, עם אלפי הרוגים ומיליוני עקורים.

בספטמבר 2022 הודח הנשיא זמנית נוסף, ואיברהים טראורה מונה לראש המדינה על ידי הצבא.

חוקה משנת 1991 קבעה משטר נשיאותי עם פרלמנט. במהלך השנים התבצעו שינויים בחוקה ובמוסדות המדינה. המצב הפוליטי נשאר нестабилי בגלל התערבות צבאית ותנועות מחאה.

בורקינה פאסו היא בעיקר מישורית. השטח מכוסה אדמת סחף ורובו מישורי, כשברכס דרום-מערבי נמצאת הפסגה הגבוהה, 749 מטר. הנהרות העיקריים הם יובלי הוולטה (השחור, הלבן והאדום). בצורת מהווה בעיה חמורה, בעיקר בצפון. האקלים טרופי עם עונה לחה (מאי, נובמבר) ועונה יבשה (דצמבר, אפריל).

המדינה מחולקת ל-13 אזורים ו-45 פרובינציות.

כלכלת בורקינה פאסו נחשבת לענייה. החקלאות מהווה בסיס כלכלי מרכזי ומעסיקה כ-80% מכוח העבודה. הגידולים והחי חשובים, ובנוסף יש מכרות נחושת, ברזל, מגנזיום וזהב. הייצוא מבוסס בעיקר על זהב. הכלכלה רגישה לבצורת ולתנודות מחירי הסחורות.

המטבע הוא פרנק CFA, אותו מטבע שמשותף לכמה מדינות באיזור.

האוכלוסייה כ-22 מיליון. רוב התושבים צעירים; הגיל החציוני כ-17.6. תוחלת החיים כ-63 שנים. שיעור הבערות גבוה ומערכת החינוך מוגבלת, אף שהחינוך חינם וחובה עד גיל 16.

השבט הגדול ביותר הוא המוסי (כ-40%). גם פולאני מהווים חלק גדול מהאוכלוסייה.

הצרפתית היא השפה הרשמית, אך מדוברות יותר מ-60 שפות. מרבית התושבים מדברים מורא, דיאולה או פולפולדה.

כ-63.8% מאמינים באסלאם, כ-26.3% בנצרות ושאר האוכלוסייה משתייכת לאמונות שבטיות מקומיות.

המדינה זכתה לראשונה במדליה אולימפית בטוקיו 2020. הוגו פבריס זנגו קיבל מדליית ארד בקפיצה משולשת.

בורקינה פאסו היא מדינה במערב אפריקה. אין לה ים. הבירה היא ואגאדוגו. פעם המדינה נקראה וולטה עילית. ב-1984 שינו את השם לבורקינה פאסו. השם אומר "ארץ האנשים ההגונים".

לפני שהייתה מדינה מאורגנת ישבו בה שבטים וחקלאים. בשנים האחרונות היו הרבה שינויי שלטון והפיכות. ב-1960 קיבלה עצמאות מצרפת.

הארץ בעיקר מישורית. יש שם נהרות שנקראים הוולטה (שחור, לבן ואדום). יש בצורת, כלומר תקופות חסר גשמים. העונה הגשומה היא מאי עד נובמבר.

הכלכלה מבוססת על חקלאות. הרבה אנשים עובדים בחקלאות. המדינה מייצאת זהב. המטבע הוא פרנק CFA (מטבע שמשתמשות בו כמה מדינות).

יש כ-22 מיליון תושבים. רוב התושבים צעירים. יש הרבה שפות, והצרפתית היא השפה הרשמית. השבט הגדול ביותר נקרא מוסי.

רוב האנשים הם מוסלמים. יש גם נוצרים ואנשים שמאמינים באמונות שבטיות.

במשחקי האולימפיאדה בטוקיו 2020 זכה הוגו פבריס זנגו במדליית ארד בקפיצה משולשת. זה היה הישג היסטורי למדינה.