בווררות (ארביטרציה) צדדים לסכסוך בוחרים אדם שלישי, בורר, להכריע ביניהם. פסק הבורר בדרך כלל סופי ואין עליו ערעור רגיל, אלא במקרים מיוחדים.
בוררות פועלת גם בין מדינות וגם בין אנשים פרטיים. קיימים מוסדות בינלאומיים כמו בית דין קבוע לבוררות והשירות הבינלאומי ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID). דוגמה מוכרת היא החלטת הבורר בטאבה משנת 1989, שבה הוחזרה הריבונות למצרים.
הבוררות שונה מגישור. מגשר (מתווך) הוא ניטרלי, אינו מחזיק דיעה ומציע פתרונות. בורר חייב להיות אובייקטיבי, לשפוט בלי משוא פנים, והוא יכול להכריע לטובת צד אחד במלואו. לעתים הבוררות וולונטרית; לעתים היא מתחייבת על ידי חוזה או תקנון.
הבוררות בארץ התפתחה מהזיקה למג'לה העות'מאנית, עברה דרך פקודת הנציב מ-1926, ולבסוף נקבעה בחוק הבוררות מ-1968. החוק מקדם בוררות ככלי ליישוב סכסוכים, ושופט יכול להעביר תביעה לבוררות.
בוררות מתחילה בהסכם. ההסכם יכול להיות שטר בוררות ייעודי או סעיף בחוזה רגיל. מוסדות וחברות נוהגות לכלול סעיפי בוררות בתקנונן. לעתים בורר מוסכם הוא מומחה בתחום, למשל מהנדס בתביעות בנייה.
לא כל נושא ניתן להמיר לבוררות. יש רשימה של עניינים שאינם ניתנים לבוררות, למשל דיירות מוגנת, מעמד אישי, משמורת קטינים ופירוק חברות. כמו כן הבורר אינו יכול להכריע לגבי סמכותו בעצמו; אם יש מחלוקת על סמכותו פונים לבית המשפט.
כל אדם יכול למלא תפקיד בורר ואין הכשרה חוקית חובה. בדרך כלל בוחרים מומחה או איש מקצוע מתאים. קיימות דרכים שונות למינוי: הסכמה בין הצדדים, מינוי על ידי גוף שלישי, או התערבות בית המשפט.
הליך הבוררות גמיש ונתון לשליטת הצדדים. החוק קובע כללים כלליים לתנהלות, חקירת עדים ולוח זמנים. עד תיקון 2008 פסקי בוררות לא נדרשו לנימוק; מאז תיקון מס' 2 חובת נימוק היא ברירת מחדל, אלא אם הצדדים קבעו אחרת. פסק הבורר חייב להכיל חתימה ותאריך.
לאחר פסק בורר יכולים המנצחים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הפסק. לאחר אישור הפסק מקבל הוא תוקף פסק דין וניתן להפעילו בהוצאה לפועל (אכיפת חובות). הבקשה לביטול מוגשת בתוך פרק זמן קצר ובוחנת תקינות ההליך ולא תוכן הפסק. חוק הבוררות מונה עילות מצומצמות לביטול, והבית המשפט מבטל רק במקרים חריגים.
תיקון חוק הבוררות ב-2008 אפשר לצדדים לבחור במסלול ערעור: ערעור בפני בורר אחר, או ערעור ברשות בית המשפט כשקיימת טעות יסודית ביישום הדין שגורמת לעיוות דין.
הליך הבוררות נפוץ גם במסגרת דין תורה. בתי הדין הרבניים מוגבלים בסמכויותיהם בתחומי מעמד אישי וקדשות, ולכן כיום מי שרוצה הכרעה על פי דין תורה פונה לבית דין לממונות ומחתים את הצדדים על שטר בוררות.
המוסד לבוררות מוסכמת בשירות הציבורי הוקם ב-1977 כדי ליישב סכסוכי עבודה גדולים. המוסד הישראלי לבוררות עסקית נוסד ב-1991 על ידי איגוד לשכות המסחר והוא מרכז בוררים מקצועיים. הפדרציה לבוררות הוקמה ב-2015. קיימת גם לשכת בוררים ארצית, והיא קובעת קריטריונים מקצועיים לחבריה. בבורסת היהלומים יש לפרקטיקה פנימית של בוררות בין החברים, לפי תקנון הבורסה.
בווררות (ארביטרציה) שני אנשים מסכימים שאדם שלישי, בורר, יחליט מי צודק. בורר, אדם שמכריע בסכסוך.
יש בוררות בין מדינות וגם בין אנשים. במקרה טאבה ב-1989 ניתנה החלטה שהאזור יחזור למצרים.
מגשר, אדם שמנסה לעזור לצדדים להסכים. בורר מחליט בעצמו מי התקין. פסק הבורר בדרך כלל סופי.
לפני בוררות צריך הסכם. ההסכם יכול להיות בחוזה או בתקנון של קבוצה. לפעמים קובעים מומחה כבורר, למשל מהנדס בבניה.
יש נושאים שבוררות לא מטפלת בהם. דוגמאות: דיירות מוגנת, מעמד משפחתי כמו מי נשוי, משמורת קטנים, ופירוק חברות.
ההליך בבוררות גמיש. מאז 2008 הבורר בדרך כלל כותב נימוקים להסבר ההחלטה. פסק הבורר חייב חתימה ותאריך.
מנצח יכול לבקש מבית המשפט לאשר את פסק הבורר. לאחר האישור, אפשר לאכוף את ההחלטה. ניתן גם לבקש לבטל את הפסק, אך רק מסיבות מוגבלות ובמקרים חריגים.
המוסד לבוררות בשירות הציבורי הוקם ב-1977. המוסד לבוררות עסקית הוקם ב-1991. ב-2015 הוקמה הפדרציה לבוררות. בבורסת היהלומים יש גם בוררות פנימית לחברי הבורסה.
תגובות גולשים